חוג אומנויות לחימה לילדים: ג'יו ג'יטסו, MMA או הגנה עצמית? מדריך להורים
מאת: פרופסור איתי ליבוביץ | חגורה שחורה דרגה 3, Gracie Jiu Jitsu | נובמבר 2026 | ~14 דקות קריאה
"אז מה הוא צריך, קראטה, MMA או ג'יו ג'יטסו?"
אבא אחד שאל אותי את זה בטלפון, בקול של מי שכבר שאל את אותה שאלה בשלוש קבוצות וואטסאפ של הורים וקיבל שבע תשובות. (הוא דמות מורכבת להמחשה. אבל כל מאמן שמלמד ילדים מכיר את השיחה הזאת בעל פה.) הבן שלו בן שמונה, הם גרים בקריות, והוא ביקש ממני רק דבר אחד: שאגיד לו מה הכי טוב.
אמרתי לו את מה שאני אגיד גם לכם: אין "הכי טוב". יש "הכי מתאים". ולמרבה הצער, ההבדל בין השניים הוא בדיוק הדבר שאף אחד לא מסביר להורים לפני שהם משלמים על שנה מראש.
המדריך הזה נכתב בשביל ההורים שעומדים מול ההחלטה הזאת עכשיו: איזה חוג אומנויות לחימה לילדים לבחור, מה ההבדל בין ג'יו ג'יטסו לילדים, MMA לילדים וחוג הגנה עצמית לילדים, באיזה גיל מתחילים, ומה לבדוק באימון הניסיון כדי לא לטעות. בסוף יש גם את הפרטים המעשיים: איפה מתאמנים ילדים ונוער אצלנו בחיפה, בטירת כרמל ובחדרה. (ובכל מה שכתוב כאן, "ילד" הוא גם ילדה.)
שלוש שאלות שכל ההורים שואלים, ואחת שהם שוכחים
כשהורים מתקשרים, הם כמעט תמיד שואלים שלוש שאלות, בסדר הזה:
האם זה בטוח?
האם זה יעזור לו (או לה) להתגונן?
כמה זה עולה ומתי האימונים?
כולן שאלות טובות. אבל השאלה החשובה ביותר כמעט אף פעם לא נשאלת: האם הילד הזה ירצה לחזור בשבוע הבא?
כי זו האמת שאף אחד לא אוהב לשמוע: השיטה הכי טובה בעולם לא שווה כלום אם הילד מפסיק אחרי חודש. ושיטה "פחות מושלמת" שהילד מתאהב בה ומתמיד בה שלוש שנים, תיתן לו יותר ביטחון, יותר כושר ויותר כלים מכל חוג נוצץ שהוא נטש.
ראיתי את זה שוב ושוב ושוב בשלושים ושש שנים על המזרן. ההבדל בין ילד שמשתנה לבין ילד שלא, הוא לא הכישרון. הוא הזמן על המזרן. ולכן כל מה שכתוב כאן מכוון לשאלה אחת: איך בוחרים חוג אומנויות לחימה לילדים שהילד הספציפי שלכם יתמיד בו.
ג'יו ג'יטסו, MMA, הגנה עצמית: מה ההבדל כשמדובר בילד
שלושת השמות האלה נשמעים להורים כמו אותו דבר בעטיפות שונות. הם לא. ההבדל העיקרי הוא לא בתלבושת. הוא בשאלה מה קורה לגוף של הילד בזמן האימון.
ג'יו ג'יטסו לילדים: היאבקות בלי מכות
ג'יו ג'יטסו ברזילאי (BJJ) הוא אומנות לחימה של קרקע ושליטה. אין בו אגרופים ואין בו בעיטות. הילדים לומדים להפיל בלי לפגוע, לשלוט על מישהו בלי להכאיב לו, לצאת מתחתיו כשהוא מעליהם, ולסיים עימות בלי שאף אחד יחטוף מכה בפנים.
בעיניי זה היתרון הגדול ביותר של גיוגיטסו לילדים: הילד יכול להתאמן בעוצמה מלאה, מול ילד אחר שמתנגד באמת, כמעט בכל אימון, בלי שמישהו מכה אותו בראש. ככה לומדים באמת. לא מול אוויר, לא מול כרית, אלא מול בן אדם שלא משתף פעולה.
ואצל ילדים קטנים, רוב האימון נראה כמו משחק. משחקי שליטה, משחקי "תפוס את הגב", משחקי איזון. ההורים רואים ילדים מתגלגלים וצוחקים. מה שהם לא רואים זה שכל משחק כזה הוא תרגיל בבסיס, בתזמון ובשליטה עצמית.
MMA לילדים: כאן צריך לשאול שאלות
MMA (אומנויות לחימה מעורבות) משלב היאבקות, ג'יו ג'יטסו ואגרוף ובעיטות. אצל מבוגרים זה ספורט מרתק, ואני אוהב אותו (כתבתי על ההבדל בין MMA לג'יו ג'יטסו בבלוג נפרד). אצל ילדים, השאלה היא לא "MMA כן או לא". השאלה היא איך האימון בנוי.
וכאן לא אני הסמכות. ב-2016 פרסמה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) דוח קליני על השתתפות ילדים ובני נוער באומנויות לחימה (Pediatrics, 2016). הדוח קובע שאומנויות לחימה יכולות לתת לילדים פעילות גופנית אינטנסיבית שמשפרת את הכושר הכללי. הוא גם מבחין בין תרגול טכני בלי מגע, שהסיכון בו נמוך יחסית, לבין ספארינג ותחרויות במגע מלא, שהסיכון בהם גבוה יותר. ובין הפעילויות המסוכנות יותר הוא מונה במפורש מכות לראש, וגם תנועות חניקה וכניעה.
כלומר, רופאי הילדים לא אומרים "אל תשלחו ילדים לאומנויות לחימה". הם אומרים: תבדקו מה בדיוק קורה בחוג. ומכות לראש אצל ילד הן הדבר הראשון שצריך לשאול עליו.
אז אם הילד שלכם רוצה MMA (ויש ילדים שהעולם הזה פשוט קורא להם), השאלה למאמן היא: האם יש מכות לראש באימון? מאיזה גיל יש ספארינג עם מגע? איך מדורג המעבר ממכות על כריות למגע עם ילד אחר? מאמן טוב יענה על זה בלי להתגונן. מאמן שמתעצבן מהשאלה, ענה לכם על שאלה אחרת.
ומה עם החניקות בג'יו ג'יטסו?
שאלה הוגנת, כי אותו דוח מזכיר גם תנועות חניקה וכניעה. התשובה שלי: בג'יו ג'יטסו לילדים הדגש הוא על פוזיציה ושליטה, לא על הכנעות. אצלנו העיקרון הוא פוזיציה לפני הכנעה גם אצל המבוגרים, וקל וחומר אצל ילדים. הגופים שמארגנים תחרויות ג'יו ג'יטסו לילדים אוסרים בגילאים הצעירים שורה של טכניקות שמותרות למבוגרים.
וכשילד כן לומד הכנעה, הוא לומד קודם כל להיכנע בזמן ולשחרר מיד כשהפרטנר נכנע. כתבתי על זה בלהיכנע או לא להיכנע: הכניעה היא לא השפלה. היא הכלי שמאפשר להתאמן בעוצמה בלי להיפצע. ילד שלמד את זה בגיל שמונה, למד משהו שהרבה מבוגרים לא למדו בגיל ארבעים.
חוג הגנה עצמית לילדים: מה מקבלים בפועל
"הגנה עצמית לילדים" זו לא שיטה. זו מטרה. מאחורי השם הזה יכול להסתתר חוג ג'יו ג'יטסו, חוג קרב מגע, סדנה של שלושה מפגשים, או מישהו שהחליט לפתוח קורס בשבוע שעבר.
הדרך לבדוק היא לשאול: מה הילד יעשה באימון? אם התשובה היא בעיקר תרגול תרחישים מול אוויר, בלי אף פעם להתמודד מול מישהו שמתנגד באמת, הילד ילמד תנועות, אבל לא בהכרח ילמד להשתמש בהן כשמישהו גדול ממנו תופס אותו באמת.
אצלנו הגנה עצמית לילדים עוברת דרך גרייסי ג'יו ג'יטסו. ההיגיון פשוט: רוב העימותים בין ילדים בבית הספר הם לא קרב אגרופים מסודר. הם תפיסה, דחיפה, נעילת ראש, נפילה לרצפה. וזה בדיוק המקום שבו גוגיטסו עובד. כתבתי על זה בהרחבה, כולל המחקר, בבלוג על גרייסי ג'יו ג'יטסו לילדים ובריונות.
משפחת גרייסי עצמה בנתה על זה תוכנית שלמה. הנר גרייסי, נכדו של הליו גרייסי ומהמורים המשפיעים בעולם הג'יו ג'יטסו, פיתח עם אחיו הַיְרוֹן את Gracie Bullyproof, תוכנית שמלמדת ילדים כלים מילוליים ופיזיים להתמודד עם בריונות, דרך משחקים. ומיוחס להנר משפט שאני אוהב לצטט להורים:
"תלמדו ג'יו ג'יטסו כדי שכשענק עובר לידכם, לא תחשבו 'אוי לא', אלא 'כמה מעניין!'" ("Learn Jiu Jitsu so that when a giant walks by, you don't think to yourself oh no, you think to yourself how interesting!", מיוחס להנר גרייסי)
זה לב העניין בהגנה עצמית לילדים. לא שהילד ינצח כל אחד. שהוא יפסיק לפחד מכל אחד.
באיזה גיל מתחילים, ומה מתאים לכל גיל
כל מועדון קובע את הגילאים שלו, ובכל סניף הקבוצות בנויות קצת אחרת. אז הנה הכיוון הכללי, ובסוף תמיד שואלים את המאמן בסניף.
גיל 4-6: משחק, תנועה, גבולות
בגיל הזה הילד לא לומד "טכניקות". הוא לומד להקשיב, לחכות לתורו, ליפול בלי להיבהל, ולהתגלגל בלי לבכות. וזה המון. חוג טוב לגיל הזה נראה כמו גן משחקים עם חוקים, ומאמן טוב לגיל הזה הוא קודם כל גננת עם חגורה.
גיל 7-10: הגיל של הג'יו ג'יטסו
זה בעיניי הגיל הטוב ביותר להתחיל גיוגיטסו ברזילאי. הילדים כבר מבינים הוראות, יכולים להחזיק תרגיל כמה דקות, ונהנים מתחרות. מצד שני הם עוד לא נבוכים להתגלגל על הרצפה עם ילד אחר. כאן נבנים הבסיס, היציאות מלמטה, והביטחון.
גיל 11-14: ביטחון, חברה, ולפעמים גם הורמונים
בגיל הזה המוטיבציה משתנה. ילדים מגיעים כי חבר הביא אותם, כי מישהו הציק להם, או כי הם רוצים להיות חזקים. זה גם הגיל שבו יש ילדים שמתחילים להתעניין ב-MMA ובסטרייקינג. ואם זה המצב, זה הזמן לשאלות שכתבתי למעלה על מגע ומכות לראש.
נוער: מכאן זה כבר כמעט מבוגרים
נער או נערה בני 15-17 יכולים להתאמן באינטנסיביות שקרובה לזו של מבוגרים, עם השגחה. רבים מהם מגיעים בלי שום רקע, וזה בסדר גמור. מעולם לא מאוחר מדי להתחיל, וגם לא מוקדם מדי, כל עוד האימון מותאם לגיל.
לפי אופי: לא כל ילד צריך אותו חוג
הגיל הוא חצי מהתמונה. החצי השני הוא מי הילד.
הילד הביישן. ההורים בדרך כלל חוששים שהוא "לא בנוי לזה". לפעמים דווקא הוא מרוויח הכי הרבה. בג'ו ג'יטסו אין צורך לצעוק, להרביץ או להפגין אגרסיביות. צריך לחשוב, לשמור על פוזיציה ולהתמיד. ילדים שקטים מגלים לעיתים קרובות שהם טובים בזה מאוד, ומשם הביטחון מתחיל לזלוג גם לכיתה.
הילד האנרגטי. הוא צריך לפרוק. גיגיטסו נותן לו מקום לפרוק לגיטימי, עם גבולות ברורים. ילד שמותר לו להיאבק בכל הכוח מול ילד אחר, עם חוקים ועם מאמן, פחות צריך לבדוק את הגבולות בהפסקה.
הילד שכבר הרביץ. הורים חוששים שאומנות לחימה "תלמד אותו להרביץ טוב יותר". בפועל, אומנות לחימה טובה מלמדת את ההפך. ילד שיודע שהוא יכול לשלוט על מישהו בלי לפגוע בו, מפסיק להרגיש צורך להוכיח את זה.
הליו גרייסי, אחת הדמויות המרכזיות בפיתוח גרייסי ג'יו ג'יטסו, אמר את זה טוב יותר ממני:
"לעולם אל יהיה לכם כוח, בשום תחום, במטרה לפגוע במישהו." ("You should never have a power, in any area, with the purpose of harming someone.", מיוחס להליו גרייסי)
זה המבחן לכל חוג אומנויות לחימה לילדים: האם הוא מלמד כוח, או מלמד מה לעשות עם כוח.
בנות: הגנה עצמית לנערות, ומה שקורה כשהן מגלות שהן יכולות
בנות מתאמנות ג'יו ג'יטסו מגיל צעיר, לפעמים באותה קבוצה עם הבנים ולפעמים בקבוצה נפרדת. בג'יוג'יצו הטכניקה, המינוף והתזמון חשובים יותר מכוח, ולכן ילדה בת עשר שמתאמנת שנה יכולה לשלוט על ילד גדול ממנה שלא התאמן. הרגע שבו היא מגלה את זה בפעם הראשונה משנה משהו. אני רואה את זה שנים בקבוצת הנשים שלנו בתל אביב. אצל נערות הרגע הזה פשוט מגיע מוקדם יותר.
לערן אוקנין יש בטירת כרמל קבוצה ייעודית לנערות. להורים של נערה שמתלבטת, זו לעיתים קרובות הדרך הקלה ביותר להתחיל: מתאמנות עם בנות בגילן, ובקצב שלהן.
אימון ניסיון: מה לבדוק מהספסל
את ההחלטה האמיתית מקבלים באימון הניסיון. לא באתר, לא בטלפון, ולא בקבוצת הוואטסאפ של ההורים. הנה מה שאני הייתי מסתכל עליו לו הייתי יושב על הספסל בצד המזרן:
האם המאמן מכיר את השמות של הילדים? לא של כולם בשיעור הראשון, אבל של רובם. מאמן שמכיר כל ילד בשם, רואה כל ילד.
כמה ילדים יש על כל מבוגר? כשהמאמן לבד מול קבוצה גדולה מדי, הוא משגיח ולא מלמד.
מה קורה כשילד בוכה? זה יקרה. השאלה היא אם המאמן עוצר, מרגיע ומחזיר, או ממשיך כאילו לא קרה כלום.
האם יש מכות לראש? בג'יו ג'יטסו לא אמורות להיות. בחוג שמשלב סטרייקינג, תשאלו מאיזה גיל ובאיזה מגע.
איך מצוותים ילדים? לפי גיל, גובה, משקל וניסיון. לעיתים ילד בן שש יהיה מול ילד בן עשר. חשוב לדעת שהמאמן יודע את מי לצוות עם מי (למשל, בן 10 אחראי או בן 6 עילוי).
האם הילדים צוחקים? אם אף אחד לא צוחק באימון ילדים, משהו לא בסדר.
האם יש כללים ברורים? מתי מתחילים, מתי עוצרים, איך משחררים כשמישהו נכנע. ילדים אוהבים חוקים יותר ממה שהם מודים.
מה הילד אומר באוטו? זו הבדיקה החשובה מכולן. אם הוא שואל "מתי האימון הבא", מצאתם.
ועוד דבר אחד: אל תתביישו לשאול את המאמן על הניסיון שלו עם ילדים. לאמן מבוגרים ולאמן ילדים זה שני מקצועות שונים. חגורה שחורה לא הופכת אוטומטית מישהו למורה טוב לילדים בני שש. ואם תרצו מבט רחב יותר על בחירת מועדון, כתבתי על איך בוחרים אקדמיה לג'יו ג'יטסו.
בטיחות: מה סביר לצפות, ומה לא
אני לא אגיד לכם שג'יו ג'יטסו הוא ספורט בלי פציעות. כמו כל ספורט מגע, יש בו סיכון. מה שמקטין אותו משמעותית הוא אימון מבוקר, פרטנרים מתאימים, מאמן שמשגיח, וילדים שלומדים להיכנע בזמן ולשחרר מיד. זה לא מבטל את הסיכון, אבל זה ההבדל בין חוג שמנהל אותו לבין חוג שמקווה לטוב.
כמה דברים שהורים יכולים לעשות בעצמם: לוודא שהילד מגיע אחרי שאכל ושתה, לספר למאמן על כל מגבלה רפואית, ולשים לב אם הילד מתלונן על כאב שחוזר. יש עוד הרבה על זה בבלוג על מניעת פציעות בג'יו ג'יטסו, שנכתב למבוגרים אבל רובו נכון גם לילדים.
כמה פעמים בשבוע, וכמה זמן עד שרואים שינוי
פעם בשבוע זה התחלה טובה לילד צעיר, ומאפשר לבדוק אם הוא נהנה בלי להעמיס על הלו"ז המשפחתי. פעמיים בשבוע זה הקצב שבו רוב הילדים מתחילים באמת להתקדם, כי הם זוכרים מהאימון הקודם מה למדו. מעבר לזה, זה כבר עניין של אהבה, לא של תוכנית.
והשינוי? את הכושר רואים מהר יחסית. את הקואורדינציה, את היכולת ליפול נכון ואת השליטה בגוף, רואים אחרי כמה חודשים. הביטחון הוא הדבר האחרון שמגיע, והראשון שההורים שמים לב אליו. הוא לא מגיע ביום אחד. הוא מגיע ביום שבו הילד מגלה, באמצע ספארינג, שהוא לא נלחץ כשמישהו גדול ממנו מעליו. כי הוא כבר היה שם עשרים פעמים, ויצא.
ויש עוד דבר שהורים מספרים למאמנים שלנו שוב ושוב, ושאף אחד לא הבטיח להם: ילד שמתאמן ג'יו ג'יטסו ברזילאי לומד להפסיד. הוא נכנע עשר פעמים באימון, קם, לוחץ יד, ומתחיל מחדש. ילד שלמד להפסיד בלי לשבור את העולם, ילמד גם להצליח בלי לשבור אותו. זה שיעור שקשה ללמד בכיתה, וקל מאוד ללמוד על מזרן.
איפה מתאמנים ילדים ונוער: חיפה, טירת כרמל, חדרה
האקדמיה הישראלית לג'יו ג'יטסו ברזילאי ו-MMA היא רשת של מאמנים שגדלו והתאמנו יחד. את קבוצות הילדים והנוער מובילים אצלנו שלושה מאמנים בצפון, כל אחד בסניף שלו:
ג'יו ג'יטסו לילדים בחיפה: טימור אוזלנר
טימור הוא מראשוני מתאמני הג'יו ג'יטסו הברזילאי בישראל, מתאמן מ-2002, חגורה שחורה מ-2013, ומאמן בחיפה מ-2014. הסניף בחיפה, ברחוב אורן 25, מלמד ג'יו ג'יטסו בלבד, לילדים ולמבוגרים. מי שמחפש אומנויות לחימה בחיפה בשביל ילד שאוהב להיאבק ולא להרביץ, זו כתובת טבעית.
טירת כרמל: ערן אוקנין, ילדים, נוער ונערות
ערן בעל תואר ראשון בחינוך גופני וספורט מווינגייט, מאמן מ-2014, ועם ניסיון עשיר באימון ילדים ונוער. הסניף בטירת כרמל, ברחוב אצ"ל 38, נמצא כעשר דקות מחיפה, ויש בו קבוצות ילדים ונוער וקבוצת נערות.
חדרה: רמי אבוהב
רמי בעל תואר ראשון בחינוך גופני, חגורה שחורה בכמה אומנויות לחימה, עם ניסיון נרחב באגרוף ובהיאבקות. בסניף בחדרה, ברחוב הרברט סמואל פינת רחוב הגיבורים, יש קבוצות ילדים ומבוגרים, וגם אימוני MMA וסטרייקינג. לתושבי חדרה, פרדס חנה והסביבה זה הסניף הקרוב.
רמי מאמן גם בקריית טבעון (השקדים 1). שם אין קבוצות ילדים, והנוער מתאמן יחד עם הבוגרים.
את מערכת השעות והגילאים המדויקים בכל סניף הכי פשוט לקבל בהודעה. שלחו לנו וואטסאפ עם גיל הילד והעיר, ונחבר אתכם למאמן הנכון. כל הסניפים מופיעים גם בעמוד הסניפים.
שאלות נפוצות על חוג אומנויות לחימה לילדים
מה ההבדל בין ג'יו ג'יטסו לילדים לבין MMA לילדים?
ג'יו ג'יטסו לילדים הוא היאבקות ושליטה על הקרקע, בלי אגרופים ובלי בעיטות. MMA משלב היאבקות עם מכות ובעיטות. לילדים, השאלה החשובה ב-MMA היא אם יש מכות לראש ומאיזה גיל יש ספארינג במגע. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מונה מכות לראש בין הפעילויות המסוכנות יותר לילדים.
מאיזה גיל אפשר להתחיל ג'יו ג'יטסו?
יש מועדונים שמקבלים ילדים מגיל 4, אבל הגילאים משתנים מסניף לסניף. בגיל 4-6 האימון הוא בעיקר משחק ותנועה. בעיניי, גיל 7-10 הוא גיל מצוין להתחיל ג'יו ג'יטסו ברזילאי. את הגילאים המדויקים בכל סניף כדאי לברר מול המאמן.
האם ג'יו ג'יטסו יגרום לילד להיות אלים יותר?
בדרך כלל ההפך. ג'יו ג'יטסו מלמד לשלוט על מישהו בלי לפגוע בו, עם חוקים ברורים ומאמן שמשגיח. ילד שיודע שהוא מסוגל, פחות צריך להוכיח את זה. ובכל זאת, אם יש לכם דאגה ספציפית, ספרו עליה למאמן מראש.
האם חוג הגנה עצמית לילדים עוזר נגד בריונות?
חוג טוב נותן לילד שני דברים: ביטחון שגורם לו להיראות פחות כמו מטרה, וכלים להתמודד אם מישהו תופס אותו או מפיל אותו. תוכניות כמו Gracie Bullyproof משלבות גם כלים מילוליים להצבת גבולות. הוא לא תחליף לטיפול של בית הספר, אבל הוא נותן לילד משהו שאף אחד לא יכול לקחת ממנו.
האם בנות יכולות להתאמן ג'יו ג'יטסו?
בהחלט. בג'יו ג'יטסו הטכניקה והמינוף חשובים יותר מכוח, ובנות מתקדמות בו מצוין. בטירת כרמל יש קבוצה ייעודית לנערות, אצל ערן אוקנין.
איפה יש ג'יו ג'יטסו לילדים בצפון?
באקדמיה יש קבוצות ילדים בחיפה (טימור אוזלנר, אורן 25), בטירת כרמל (ערן אוקנין, אצ"ל 38, כולל נוער ונערות) ובחדרה (רמי אבוהב, הרברט סמואל פינת הגיבורים). בקריית טבעון אין קבוצות ילדים, והנוער מתאמן יחד עם הבוגרים.
מה לבדוק באימון ניסיון לילדים?
שהמאמן מכיר את הילדים בשמם, שיש מספיק מבוגרים ביחס לילדים, שמצוותים לפי גיל וגודל, שיש כללים ברורים לעצירה ולכניעה, ואם יש סטרייקינג, מאיזה גיל ובאיזה מגע. והכי חשוב: מה הילד אומר באוטו בדרך הביתה.
שורה תחתונה: החוג הנכון הוא זה שהילד חוזר אליו
אז מה עניתי לאבא מהקריות?
שהבן שלו לא צריך קראטה, MMA או ג'יו ג'יטסו. הוא צריך מאמן שיראה אותו, קבוצה שיהיה לו כיף בה, ואימון שבו אף אחד לא מכה אותו בראש בגיל שמונה. ושבשבילי, הדרך הכי טובה לקבל את כל זה היא ג'יו ג'יטסו. אבל ההחלטה האמיתית תתקבל באוטו, אחרי אימון הניסיון.
גיוגיטסו, ג'יו ג'יטסו, ג'וג'יטסו, ג יו ג יטסו, תקראו לזה איך שתרצו. מה שחשוב הוא מה שקורה על המזרן: ילד שנכנס חושש, ויוצא קצת יותר גבוה.
רוצים לבוא לאימון ניסיון עם הילד או הילדה? שלחו לנו הודעה בוואטסאפ עם הגיל והעיר, ונחבר אתכם למאמן בחיפה, בטירת כרמל או בחדרה.
נתראה על המזרן,
איתי
פרופסור איתי ליבוביץ | חגורה שחורה דרגה 3, Gracie Jiu Jitsu
האקדמיה הישראלית לג'יו ג'יטסו ברזילאי ו-MMA
תגובות