רגע.. מה זה בעצם ג'יו ג'יטסו ברזילאי?
- Itay Leibovich
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 19 דקות
עודכן: לפני 5 שעות
למה בחור שהתאמן חצי שנה ושקל שלושים קילו פחות ממני הכניע אותי, ולמה אחרי הרגע הזה הבנתי שגיליתי משהו גדול בהרבה
מאת: פרופסור איתי ליבוביץ | חגורה שחורה | Gracie Jiu Jitsu | מאי 2026 | ~17 דקות קריאה
📌 בקצרה כי הפעם יצא ארוך (TL;DR)
ג'יו ג'יטסו ברזילאי (BJJ) היא אומנות לחימה ושיטת הגנה עצמית שמקורה ביפן ופותחה בברזיל על ידי משפחת גרייסי. השיטה מבוססת על מינוף, תזמון ושליטה, ומאפשרת לאדם קטן יותר להתגבר על אדם גדול יותר דרך טכניקה ולא כוח. הבלוג מסביר את ההיסטוריה של BJJ, את ההבדל בין גרייסי ג'יו ג'יטסו לג'יו ג'יטסו ברזילאי ספורטיבי, את עקרונות השיטה, ולמי היא מתאימה.
ההתחלה (שלי)
לונדון, 2003. אני סטודנט שנה ראשונה, בן 22, עם חגורה שחורה דן 1 בשאי-הון (סגנון קראטה משולב שפותח בישראל בשנות ה-60) ושלוש שנות צבא טריות מאחורי. שמעתי על קרבות כלוב. שמעתי על UFC. ראיתי לוחמים בטלוויזיה שמורידים מתאגרפים לקרקע ועושים להם דברים מוזרים. הבנתי שיש שם משהו שאני לא יודע, ושאני צריך ללמוד אותו. הבעיה היא שלא ידעתי בדיוק מה לחפש.
אז חיפשתי "ג'יו ג'יטסו". כך, בכתיב הזה, כי זה מה שזכרתי. הגעתי למועדון של ג'ו ג'וטסו יפני בחדר הכושר של האוניברסיטה, שאלתי אותם אם יש להם קרבות קרקע, והם אמרו "בטח, אנחנו אלופי לונדון בקרבות קרקע." מעולה, אמרתי. נכנסתי לאימון, התחלתי ללמוד, ונשארתי שם שלוש שנים.
זה היה ג'ו ג'וטסו יפני. אומנות לחימה מצוינת, עם מאות שנים של היסטוריה, עם הטלות יפות והתקפות בעמידה. אבל זה לא היה הדבר שראיתי בטלוויזיה. לא בדיוק. לקח לי כמה חודשים להבין שיש משהו שנקרא Brazilian Jiu Jitsu, שזה בכלל באקדמיה אחרת בלונדון, ושצריך לקחת מטרו לצד השני של העיר. בשלב הזה כבר הייתי עמוק באימונים, התחריתי באליפויות לאומיות באנגליה, לקחתי כמה מקומות ראשונים. זכיתי התואר ה-MVP של האוניברסיטה והחלטתי להישאר.
ב-2006 חזרתי לארץ. החלטתי להתחרות ב-MMA, וידעתי שאני צריך את הקרקע. הגעתי למקום הראשון שמצאתי והיה הכי קרוב אלי, שמתי חגורה לבנה, וחיכיתי לראות מה יקרה.
מה שקרה הוא בחור שהתאמן חצי שנה, חגורה לבנה, שקל שלושים קילו פחות ממני, הכניע אותי. לא פעם אחת. פעמיים. אני הכנעתי אותו עשרות פעמים, עם יתרון פיזי ברור וטכניקה של שנים על המזרן. רק שזו הייתה הטכניקה הלא נכונה או שבוצעה בצורה לא נכונה. הוא הכניע אותי פעמיים, ובאותם רגעים בדיוק הבנתי. גיליתי שיטה שהיא לא רק עוד אומנות לחימה. גיליתי משהו גדול בהרבה. שיטה שבה אדם רגיל, אדם קטן, אדם בלי יכולות פיזיות מיוחדות, יכול לנטרל ולגבור על מישהו שעולה עליו בכל פרמטר. שיטה שבה הראש מנצח את הגוף. שיטה שמכנים אותה, אם לא יודעים בדיוק לאיית, גוגיטסו, גיוגיטסו, ג'וג'יטסו, ג'יו גיטסו, או בעשרות צורות אחרות שכולן בעצם מתכוונות לאותו דבר.
אז מה זה בעצם ג'יו ג'יטסו ברזילאי באמת. מה השיטה הזו, מה היא לא, מאיפה היא באה, מה המאפיינים שלה, ומה ההבדל בינה לבין כל מה שחשבת שאתה יודע על אומנויות לחימה. אם אתה חושב להתחיל להתאמן בתל אביב, נתניה או בכל מקום אחר, ב-2026 כבר לא חסרים מקומות. אם אתה כבר מתאמן אבל לא יודע מה לענות כששואלים אותך על "הג'ודו" שלך, או אם אתה פשוט רוצה להבין למה כל החברים שלך לא מפסיקים לדבר על הגי החדש שהם קנו, הפוסט הזה בשבילך.
איך כותבים את זה? המדריך לכתיב הנכון של ג'יו ג'יטסו
לפני שנמשיך, חייבים לעצור על שאלה אחת שלא מפסיקה לחזור ושאני שואל במבחן בקורס המדריכים במכללת וינגייט. איך כותבים את שם השיטה הזו? התשובה הקצרה היא שגם אני מאיית את זה בכמה צורות לאורך השנים, בעברית אין דרך אחת נכונה.
אבל בואו ניגש למקור. הדרך המקורית, ההיסטורית, הנכונה, היא לא ג'יו ג'יטסו. השם בא מיפנית, והכתיב המדויק הוא ג'ו ג'וטסו (Jūjutsu). זה אומר "האומנות הרכה". המילה ג'ו פירושה רך, מותאם, גמיש. המילה ג'וטסו פירושה אומנות, טכניקה. שיטת לחימה רכה, גמישה, שמנצלת את הכוח של היריב נגדו, ומוצאת פתרונות "מסביב" להתנגדות במקום להתעמת איתו ראש בראש. זה הרעיון.
איך הגענו מ-Jūjutsu ל"גיו ג'יטסו"? דרך פורטוגזית ברזילאית. כשהשיטה הגיעה לברזיל בשנות העשרה של המאה הקודמת, היפנים שלימדו אותה הגו אותה בצורה אחת, הברזילאים שמעו אותה אחרת, וכשהיא חזרה לעולם דרך הברזילאים, היא יצאה כ-Jiu Jitsu, שהוא הכתיב הברזילאי השגוי-אך-מקובל של המילה היפנית. ההגייה הזו השתרשה כל כך עמוק שעד היום כולנו אומרים Jiu Jitsu. הטעות ההיסטורית הפכה לסטנדרט הבינלאומי.
ובעברית? בעברית הכאוס מוחלט. אני רואה אנשים כותבים גוגיטסו, גיוגיטסו, ג'וג'יטסו, גיגיטסו, גי'ו גיטסו, ג'ו ג'יטסו, ג'יו גיטסו, גי-ג'יטסו, וקצת כשהם בכל זאת רוצים להיות מדויקים, ג'ו ג'וטסו. כולם, אם הם מתכוונים לאומנות הברזילאית של לחימה בקרקע עם בריחים וחניקות, מתכוונים לאותו דבר.
אני באופן אישי כותב ג'יו ג'יטסו ברזילאי כי זה הכי קרוב בעברית לפורטוגזית הברזילאית. אבל אם תשלח לי וואטסאפ ותכתוב "אני רוצה להתחיל גוגיטסו", אני לא אתקן אותך. אני אענה לך מתי האימון הבא ואיפה הסניף הקרוב אליך.
💡 טיפ זהב: איך הוגים נכון
לכתוב זה משהו אחד. להגיד את המילה בעברית זה כבר משהו אחר לגמרי. למה בעצם? בגלל סמיכות האותיות ג', ט' וס'. זה מבלבל את הלשון הישראלית. כשקוראים כשזה נכתב בלי גרשיים, מגיעים לטעויות של גיו (Giu) במקום ג'יו (Jiu).
אני נותן לכם פה טיפ זהב שיגרום לכם להישמע כמו ברזילאים ותמיד להצליח להגיד את זה כמו שצריך. ז'. זה הכל. לא משנה איך תכתבו את זה, תהגו את זה ז'יו ז'יטסו. זה יתגלגל על הלשון. ישמע טוב ויתן לכם ניחוח של קערת אסאי על החוף בקופקבנה. נסו ותגיבו איך יצא לכם.
מה שכן חשוב לדעת זה שכל הצורות האלה מתייחסות, ב-99% מהמקרים בעברית של 2026, לאותה שיטה ברזילאית. אם אתה מחפש BJJ, אם אתה מחפש גוגיטסו, אם אתה מחפש ג'יו ג'יטסו, הגעת לאותו מקום.
מה זה ג'יו ג'יטסו ברזילאי? ההגדרה והמהות
ג'יו ג'יטסו ברזילאי היא אומנות לחימה ושיטת הגנה עצמית שמתמחה בקרבות קרקע. היא משתמשת במינוף, בטכניקה ובתזמון כדי לאפשר לאדם קטן יותר להתגבר על אדם גדול יותר, באמצעות שליטה עמדתית ובסיום באמצעות חניקות או בריחי מפרק. פתרונות שלא נשענים על יתרונות פיזיים. זאת ההגדרה היבשה. אבל היא מפספסת את הנקודה.
הוֹג'ר גרייסי, אלוף עולם 10 פעמים ב-IBJJF, פעמיים אלוף ADCC ואחד הלוחמים הטובים בכל הזמנים, אמר את המשפט הזה:
"אנשים תופסים לחימה בדרכים שונות. אחד עשוי לראות את הטבע הקדמוני של הלחימה, ואחר את האופי האמנותי. אני רואה בה דרך אמנותית טהורה שבה לוחם אמיתי יכול להציג את אומנותו."
זה ג'יו ג'יטסו ברזילאי. זה לא תוקפנות. זה לא ספורט. זה לא טכניקה או תרגיל. זו אומנות. שחמט עם הגוף, כמו שהרבה אוהבים לקרוא לזה. כל תנועה היא מהלך, וכל מהלך פותח שניים נוספים, ועליך לחשוב כמה צעדים קדימה כדי לנצח את היריב שלך לפני שהוא חושב על הצעד שלך. הכל מבוסס על עקרונות של חלוקת משקל, זוויות ומינוף, ולא על כוח. בן אדם שמכיר את העקרונות הללו יכול לנטרל בן אדם שגדול ממנו ב-30 או 40 קילו, פשוט כי המינוף שלו טוב יותר. הוא מבין משהו עמוק יותר מהיריב שלו, וזה השיעור הראשון של הג'יו ג'יטסו הברזילאי.
ההיסטוריה של ג'יו ג'יטסו ברזילאי: מסמוראים לברזיל
מקור השיטה בארץ השמש העולה. במאות השנים שלפני עידן המודרני, הסמוראים היפנים פיתחו שיטות לחימה ללא נשק כגיבוי למקרים בהם הם איבדו את החרב או הקשת בקרב. השיטות האלה התפצלו לעשרות אסכולות ומאות סגנונות, חלקן הדגישו הטלות, חלקן הדגישו תפיסות מפרק, חלקן הדגישו מכות. כולם נכללו תחת המטרייה הרחבה של ג'ו ג'וטסו.
בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, יפן עברה מודרניזציה מהירה, והסמוראים נעלמו. שיטות הלחימה היפניות איבדו את ההקשר הצבאי שלהן והפכו לאומנויות, ענפי ספורט, ומסורות תרבותיות. אני ממליץ על הסרט הסמוראי האחרון עם טום קרוז, שמציג היטב את התקופה של רסטורציית מייג'י וירידת מעמד הסמוראים. בתקופה הזו, יפני בשם ג'יגורו קאנו פיתח את הג'ודו, ענף מתוך הג'ו ג'וטסו עם דגש מודרני על זריקות וקרבות קרקע מאורגנים. הג'ודו הצליח, התפשט בעולם, ואחד התלמידים הוותיקים של קאנו, בשם מיצויו מאדה, הגיע לברזיל ב-1914 כחלק מתנועה מסיונרית להפצת הג'ו ג'וטסו/ג'ודו בעולם.
מאדה לימד את השיטה לכמה תלמידים ברזילאיים. הוא לימד את משפחת גרייסי, וזה הרגע שבו ההיסטוריה השתנתה. אבל חשוב לזכור שמאדה לא לימד רק את גרייסי. הוא לימד גם את לואיז פרנסה (Luiz França), שלימד את אוסבלדו פאדה (Oswaldo Fadda) ופתח שושלת מקבילה לחלוטין של ג'יו ג'יטסו ברזילאי שעדיין קיימת היום. הסיפור הוא לא רק סיפור של גרייסי, אבל הם אלו שהפיצו את השיטה בעולם והביאו את הג'יו ג'יטסו למקום שבו הוא היום יותר מכולם.
גרייסי ג'יו ג'יטסו: למה יש שני שמות לאותה שיטה?
בשנת 1925, קרלוס גרייסי, התלמיד של מאדה, פתח את האקדמיה הראשונה לג'יו ג'יטסו. שימו לב שעדיין לא קראו לזה "ברזילאי" או "גרייסי". זה היה פשוט ג'יו ג'יטסו. ההוספה של המילים "ברזילאי" ו"גרייסי" הגיעה הרבה אחר כך, עם הפריצה לארה"ב בשנות ה-80 וה-90. כדי להבדיל בין השיטה החדשה שלהם לבין הג'ו ג'וטסו היפני שכבר היה קיים בארה"ב, בני משפחת גרייסי קראו לזה גרייסי ג'יו ג'יטסו, ומי שלא היה בן למשפחת גרייסי קרא לזה ג'יו ג'יטסו ברזילאי. זה הסיפור מאחורי שני השמות.
אחיו הצעיר של קרלוס, הליו גרייסי, למרות שהיה ספורטאי לא רע בענפי השחיה וההתעמלות, לא היה פיזי מספיק כדי לבצע בהצלחה הטכניקות שאחיו לימד אותו. הזריקות היו תלויות בכוח, מאסה וכוח מתרפץ ותפיסות העמידה דרשו פיזיות שלהליו לא הייתה.
אז הליו עשה משהו רדיקלי. הוא לקח את כל הטכניקות, ושינה אותן. התאים אותן למידותיו. הוא שכלל את המינוף שהיה והוסיף מינוף איפה שלא היה. הוא מצא דרך לעשות בריחי מפרק וחניקות מהקרקע עם הגב לרצפה, איפה שהמשקל פחות חשוב והמקום בו אנשים קטנים יותר מוצאים את עצמם רוב הזמן מול יריב עדיף. הוא הסיר את ההסתמכות על עוצמה פיזית והחליף אותה בעקרונות של זווית, תזמון ומיקום.
בעצם, הוא לקח שיטה לחימה יפנית ובנה ממנה משהו חדש, שיטה ברזילאית של ג'יו ג'יטסו, שמיועדת לאדם רגיל, לא לאתלט. יש שיגידו שהוא לא המציא כלום והכל היה קיים בקוסן ג'ודו ובג'ו ג'וטסו המקורי. הם לא טועים והוא הראשון לומר זאת. הוא לא המציא כלום.
אבל הוא כן שיפר. הוא בחר להתמקד בזוויות מסוימות של השיטה ובגלל שהתמקד בהן, שיפר אותן עד שעשרות שנים לאחר מכן מדובר בשתי שיטות שונות לחלוטין דה פאקטו. רוגבי זה לא פוטבול. כדורסל אירופאי הוא לא כדורסל אמריקני. גם אם לשני ענפים יש נקודת התחלה זהה, לא מן הנמנע שבמורד הדרך יתפתחו זרמים שיראו כמעט זרים אחד לשני במרוץ השנים.
זו הליבה של מה שאנחנו קוראים לו היום Gracie Jiu Jitsu. השיטה של הליו וצאצאיו, שמדגישה את ההגנה העצמית, את העובדה שכל אדם, ללא קשר לגודלו וכוחו, יכול ללמוד להגן על עצמו. שיטה שאסטרטגית הרבה לפני שהיא טכנית. הליו עצמו אמר:
"תמיד תניח שהיריב שלך יהיה גדול, חזק ומהיר ממך, כדי שתלמד להסתמך על טכניקה, תזמון ומינוף ולא על כוח גולמי."
פילטר הליו גרייסי: מה אני בוחר ללמד
זה ה-DNA של השיטה. זאת לא רק עצה, זאת הנחת היסוד הבסיסית של כל מה שמלמדים באקדמיה. כל טכניקה שאני מלמד בתל אביב, בנתניה או בכל מקום שאני מגיע אליו, מבוססת על ההנחה שמולך עומד מישהו שמסוכן יותר ממך פיזית. אם תלמד להתמודד עם המקרה הקשה, המקרה הקל יסתדר מאליו.
אני אף פעם לא מלמד מה אני יכול לעשות. אני לא מלמד טכניקות שתלויות בכוח שלי, במשקל שלי, במאסה או באתלטיות שלי. אני מלמד דרך פילטר "הליו גרייסי", האם מה שאני מלמד האשה הכי קטנה על המזרן יכולה לבצע על הגבר הכי גדול על המזרן? אם לא, אני לא מלמד.
יש המון טכניקות סופר יעילות ומגה טובות שאני בוחר לא ללמד כי הן לא עוברות את הפילטר הזה. זו הדרך שלי, ויש גם אחרות. כשמאמנים ספורטאים, או אפילו אנשים רגילים אבל בסגנון ספורטיבי, יש המון טכניקות לגיטימיות ויעילות שלא עוברות את הפילטר אבל חייבים ללמד אותן אם רוצים שהספורטאי ינצח בתחרות. הוא מסוגל. הוא אתלטי. הוא מהיר. הוא חזק והוא יכול לבצע את הטכניקה.
פטיש 5 ק"ג הוא כלי נהדר. אבל לא כולם יכולים להניף אותו בהצלחה. סקלפל מנתחים לעומת זאת, כל אחד יכול לאחוז. האם יש משימות שפטיש 5 ק"ג יהיה טוב יותר מסקלפל? חד משמעית. אבל תספרו את זה לאנדי דופריין 😊.
ספורט מול הגנה עצמית: נקודת המחלוקת
עם השנים התפתחה גם הזרוע הספורטיבית של ה-BJJ. תחרויות, אליפויות, IBJJF, ADCC, מאות אקדמיות בעולם שמתמחות במסלול הספורטיבי. הגיו ג'יטסו הספורטיבי הוא יפייפה לצפייה ועם עומק טכני נהדר, אבל הוא בסופו של דבר משחק עם חוקים, מגבלות, ועם מטרה מסוימת של זכייה בנקודות בתוך זמן מוגבל.
היקסון גרייסי, בנו של הליו, ואחת הדמויות המכוננות של הג'יו ג'יטסו המודרני, אמר משפט פרובוקטיבי שבזמנו היכה גלים:
"אם אתה לא יודע הגנה עצמית, אתה לא יודע ג'יו ג'יטסו."
כאן יש נקודת מחלוקת אמיתית בעולם הג'יו ג'יטסו הברזילאי. יש כאלה שאומרים שהג'יו ג'יטסו הספורטיבי הוא ההמשך הטהור של השיטה, וההגנה העצמית היא רק שריד היסטורי. יש כאלה שאומרים שה-Gracie Jiu Jitsu הוא הדבר האמיתי, ושמה שעושים בתחרויות הוא משחק שאיבד את הקשר עם השורשים. ויש מאמנים שיתווכחו בלהט שזה הם שעושים את הדבר האמיתי, ושמי שעושה אחרת לא באמת מבין מה זה ג'יו ג'יטסו.
המסקנה שלי, אחרי 36 שנות אימון, 20 שנות ג'יו ג'יטסו ו-16 שנה כמאמן ג'יו ג'יטסו היא פשוטה. השיטה שלמה. תמיד כדאי לעשות גם וגם. הגנה עצמית בלי ספארינג בעצימות גבוהה היא תיאוריה. ספורט בלי הקשר של הגנה עצמית הוא משחק. שילוב של שניהם הוא מה שיוצר אומן לחימה אמיתי. באקדמיה הישראלית בתל אביב אנחנו עושים גרייסי ג'יו ג'יטסו, שזה אומר שיטה שלמה. הגנה עצמית, ספארינג, וגם תחרויות למי שרוצה. כל אחד מהאלמנטים האלה משלים את האחרים, ובלעדיהם השיטה לא שלמה אלא נישתית וחלקית.
💬 רוצה לבדוק את האקדמיה הישראלית לג'יו ג'יטסו ברזילאי בתל אביב או נתניה? לאימון התרשמות ראשון, דברו איתי בוואטסאפ
מאפייני השיטה: 9 העקרונות של ג'יו ג'יטסו ברזילאי
אז בואו ניכנס לפרטים. מה מאפיין את ג'יו ג'יטסו ברזילאי? איך זה נראה בפועל על המזרן?
1. הרבה עמידה. הבסיס מתחיל בעמידה תמיד
זאת הפתעה לרוב האנשים שלא מכירים את השיטה והביקורת העיקרית של ההדיוטות. הרי כולם יודעים שגיו ג'יטסו זה קרבות קרקע, לא? (כמה ויכוחי פורום תפוז ז"ל ופייסבוק התחילו עם הטענה שג'יו ג'יטסו לא יעיל לרחוב כי "מה תעשה? תמשוך גארד?? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח").
ובאמת, חלק גדול מהאימון מתרחש על הקרקע. אבל הבסיס מתחיל בעמידה. תמיד. איך להפיל, איך לא ליפול, איך להישאר על הרגליים מול מישהו שמנסה להוריד אותך, איך להוריד מישהו בלי לסכן את עצמך, איך לעבור מקלינץ' (טווח קרוב מאוד בעמידה) לטייקדאון (הפלה) לעמדת שליטה. כל זה חייב להתחיל בעמידה, כי בעולם האמיתי, בחיים, מתחילים תמיד מעמידה.
הסיבה לכך פשוטה. אם הפתרון שלי לכל בעיה הוא ללכת לקרקע, אז אני בבעיה ברגע שאני בעמידה מול מישהו שלא רוצה להגיע לקרקע איתי. ואם אני בכלל לא יודע עמידה, אני אעשה דברים מסוכנים כדי להגיע לקרקע, אקפוץ על היריב, אזרוק את עצמי, אפול אחורה ואסכן את עצמי. אז התשובה הברורה היא שעמידה היא מדד בפני עצמה. גם אם המטרה שלי היא להגיע לקרקע, אני צריך לדעת איך להגיע לשם בצורה בטוחה, או איך לא להגיע לשם אם אני לא רוצה.
זה נושא חשוב מספיק כדי שיהיה לי מה לומר עליו בפודקאסט שהתארחתי בו לפני זמן לא רב. הסבירו לי שיש טענה שב-BJJ צריך להיזהר מ"להגיע לקרקע" ברחוב, ועניתי שזה ניסוח שגוי. כפי שאני אומר לכל תלמיד שלי: אני לא יורד לקרקע. אני מוריד לקרקע. וזה הבדל עצום. אדם שמבין ג'יו ג'יטסו לא נשכב על הקרקע כאסטרטגיה. הוא נשאר בעמידה, מנטרל את האיום, ואם הוא בוחר להוריד את היריב לקרקע, הוא עושה את זה מתוך שליטה. אם נפל לקרקע בטעות, יש לו את הכלים לקום מהר ובבטחה. בדיוק כאן ה-BJJ מציע יתרון אסטרטגי שלא קיים בשיטות אחרות.
2. שליטה לפני הכרעה (Position Before Submission)
זה אולי העיקרון הכי חשוב של השיטה. במקום לרדוף אחרי הסיום, אתה משיג שליטה. אתה מנטרל את היריב. אתה מגיע למצב שבו יש לך יותר אפשרויות מאשר לו, יותר כלי נשק, יותר זוויות התקפה. רק אחרי שאתה שולט, אתה מתקדם לסיום. רוב המתחילים עושים את ההיפך, רודפים אחרי החניקה או הבריח לפני שהם בכלל בעמדה שמאפשרת אותם. התוצאה היא שהיריב משתחרר ובורח או יוצא להתקפה משלו. לוחם מנוסה לא חותר להכנעה לפני שהוא יודע שהיריב לא יכול לברוח.
יש מנטרה ידועה ב-BJJ: Position Before Submission. עמדה/מיקום לפני הכנעה. כל מאמן מנוסה יחזור על המנטרה הזו עשרות פעמים.
3. שליטה בטווח
אחד הדברים שלא ברורים למי שצופה מבחוץ הוא שבגוגיטסו יש מספר טווחים שונים, וכל טווח דורש כלים אחרים. יש טווח עמידה רחוקה, טווח עמידה קרובה (שם רוב הסטרייקרים, לוחמים שמתמחים במכות, מעדיפים להישאר), ויש את הקלינץ', שבו מתחיל המאבק על הטייקדאון. יש טווח של מאבק חצי-חצי, חצי בעמידה חצי בקרקע. ויש טווח קרקע מלא, שמתחלק לעוד תת-טווחים. שליטה בטווח אומרת שאתה יודע מתי אתה רוצה להיות איפה, איפה לא ואיך לעבור בין הטווחים בצורה בטוחה שמקנה לך יתרון.
4. שליטה בפוזיציה
ברגע שאתה בקרקע, יש מערכת היררכית של פוזיציות. גב (אתה מאחורי היריב), מאונט (אתה יושב עליו), סייד (אתה שוכב עליו ב-90 מעלות ביחס אליו), וגארד (אתה על הגב עם רגליים סביב היריב). כל פוזיציה נותנת לך יתרונות שונים ופותחת אפשרויות סיום שונות. כל פוזיציה גם מאפשרת ליריב שלך אפשרויות שונות לברוח, אם הוא יודע מה הוא עושה. שליטה בפוזיציה אומרת שאתה יודע איזו פוזיציה אתה רוצה, איך להגיע אליה, ואיך לשמור עליה כשהיריב מנסה לברוח.
5. שליטה ביריב
כל הפוזיציות, כל הטווחים, כל הטכניקות, הן בסופו של דבר אמצעים למטרה אחת: שליטה. אתה רוצה להגיע למצב שבו היריב לא יכול לזוז כפי שהוא רוצה, לא יכול להתקיף כפי שהוא רוצה, לא יכול לברוח כפי שהוא רוצה. שליטה היא בלב כל מה שאנחנו עושים.
בפודקאסט אמרתי משהו שכל מאמן ג'יו ג'יטסו ברזילאי יסכים איתו: "תאזק לי את הקרסוליים. מה אני שווה עכשיו?" תחשבו על זה רגע. בלי הרגליים, אדם רגיל הופך כמעט לחסר אונים פיזית. הוא לא יכול לתקוף, הוא לא יכול לברוח, הוא לא יכול לדחוף, הוא לא יכול למשוך בכוח. תנסו לזרוק אבן למרחק כשאתם בעמידה, ועכשיו תנסו לזרוק אותה אבן לאותו המרחק כשאתם בשכיבה. ההבדל עצום. הגוף האנושי שואב את רוב הכוח שלו מהרגליים והבסיס.
עכשיו תחשבו מה זה אומר שאני יכול לנטרל לבן אדם את הרגליים, הידיים, ואת היכולת לזוז, באמצעות שליטת גוף בלבד. בלי לתפוס לו ידיים בידיים שלי, בלי להכות, בלי כוח. רק עם משקל ופוזיציה נכונה. אלו טכניקות ואסטרטגיה שמתורגמות לכוח.
6. מינוף
הליו לא הצליח לבצע את הטכניקות של אחיו כי לא היה פיזי מספיק. הפתרון שלו היה העמקת ההבנה של המינוף. שימוש במכניקה של הגוף האנושי כדי לייצר כוח שאדם לא מסוגל לייצר רק עם השרירים שלו. מינוף הוא הליבה של ה-BJJ. כל טכניקה היא בעצם פתרון מינוף לבעיה ספציפית. איך אדם במשקל 80 קילו יכול לשלוט באדם ששוקל 110 קילו? באמצעות מינוף נכון. איך אני יכול לחנוק אדם שלא רוצה להיחנק? באמצעות מינוף נכון. הכל מינוף. ופוזיציה.
7. תזמון
סאולו היביירו, אלוף עולם 6 פעמים ומאמן אגדי, אמר משפט שכדאי לכל מתחיל לזכור: "אם אתה חושב, אתה מאחר. אם אתה מאחר, אתה משתמש בכוח. אם אתה משתמש בכוח, אתה מתעייף. אם אתה מתעייף, אתה מת."
תזמון יכול להיות ההבדל בין טכניקה שעובדת לטכניקה שלא. אם אתה מבצע את הטכניקה בזמן הנכון, היא תעבוד גם נגד יריב הרבה יותר חזק ממך. אם תאחר בשנייה, היא עלולה להיכשל גם נגד מתחיל. ב-BJJ אנחנו מתרגלים אותן תנועות אלפי פעמים בדיוק כדי שהתזמון יהפוך לאינסטינקטיבי. לא משהו שאתה חושב עליו, אלא משהו שהגוף שלך עושה אוטומטית ברגע הנכון.
כשאני אומר "תזמון", אני לא מתכוון למהירות. אני לא מתכוון להספיק לפני היריב. תזמון בג'יו ג'יטסו הוא לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון. מהירות או זריזות לא קשורות כאן כי זה הרי הולך נגד העקרונות של הג'יו ג'יטסו. אם אין לי יכולת להיות מהיר, זריז או חד יותר מהיריב שלי, או באופן מוחלט מול עצמי, לנסות להשיג אותו מוביל אותי לדרך שנועדה לכשלון. אני צריך לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון שלו. אני הולך על קימורה (בריח מפרק לכתף) מהגארד, היריב שם משקל על היד שלא אקח אותה? זה הזמן לעטוף לו את הצוואר לגליוטינה (חניקה מלפנים). היריב מגיב במשיכה לאחור? זה הזמן לבצע סוויפ (היפוך עמדה) או לחזור לקימורה. "תזמון" לא כפעולה מהירה יותר. "תזמון" כפעולה בזמן המתאים.
8. בסיס
המילה "בסיס" ב-BJJ פירושה היציבות הגופנית שלך בפוזיציה. הבסיס הטוב הוא היכולת להישאר בעמדה שלך גם כשהיריב דוחף, מושך, מנסה להפיל אותך. בסיס חלש פירושו שאתה מתהפך כל פעם שמישהו נושף עליך. בסיס חזק פירושו שאתה כמו עץ עם שורשים, היריב יכול לדחוף אותך אבל אתה לא זז. בסיס הוא היסוד של כל הטכניקות, ובלעדיו אי אפשר להתקדם. כל תלמיד שמגיע לאקדמיה שלי בתל אביב לומד בסיס לפני שהוא לומד טכניקה. הבסיס מתחיל בעמידה ונגמר בקרקע. אני תמיד שואף להיות בבסיס.
9. יעילות אנרגטית
עיקרון אחרון, אבל אולי החשוב מכולם בטווח הארוך. כל מה שאתה עושה ב-BJJ צריך להיות יעיל אנרגטית. אם אתה משתמש ביותר אנרגיה ממה שצריך, אתה תתעייף לפני היריב שלך, ואז תפסיד. ההבדל בין חגורה כחולה-סגולה-חומה לחגורה שחורה הוא, בין השאר, היעילות. החגורה השחורה לא חזקה יותר מהחגורה הלבנה. היא יודעת לעשות את אותו הדבר במחצית מהאנרגיה. בגלל זה תראו ספארינג של חגורות שחורות הוא עלול להראות כמעט עצלני, בלי הזעה רבה, בלי תנועות מיותרות. כל תנועה מחושבת.
ההתפתחות של הג'יוג'יטסו בעשורים האחרונים: מ-UFC 1 ועד היום
איך הגיע ה-BJJ למקום שהוא נמצא בו היום, עם מאות אלפי מתאמנים ברחבי העולם, אקדמיות בכל עיר גדולה, וגם פרוליפרציה מטורפת כאן בישראל?
1993, UFC 1 — הלילה ששינה את אומנויות הלחימה
דנבר, קולורדו. הוֹיס גרייסי, בנו של הליו, רזה ולא מרשים פיזית, מנצח שלושה לוחמים בלילה אחד מסגנונות שונים, מתאגרף, שוט-פייטר ואיש סבאט. שלושתם עם עדיפות של גודל, משקל, כח ויכולות אתלטיות. הוא עושה את זה באמצעות הורדה לקרקע וחניקות, בלי מכה אחת. הלילה הזה היה הרגע שבו העולם גילה שהג'יו ג'יטסו עובד, ושיש בעיה בכל מה שכולם חשבו שהם יודעים על אומנויות לחימה. הוֹיס הוכיח אמפירית את העיקרון של הליו: טכניקה ומינוף יכולים להתגבר על כוח וגודל.
שנות ה-2000 — התפוצצות התחרויות
ה-BJJ הפך לספורט מאורגן עם תחרויות לאומיות ובינלאומיות. שמות חדשים עלו, כמו מרסלו גרסיה, הויילר גרייסי, פאביו גורג'ל, הוֹדּוֹלפו ויירה, טררה, הוג'ר גרייסי ועוד. הסגנון הספורטיבי התפתח עם משחקי גארד מתקדמים, שיטות מעבר חדשות, ומשחק הנגד מהעמדה התחתונה. ההתפתחות הזו הביאה גם ביקורת מצד אנשי הגרייסי ג'יו ג'יטסו המסורתי, שטענו שהענף הספורטיבי איבד את הקשר עם המקור.
ה-ADCC, אליפות העולם של קרבות no gi, הפכה לתחרות החשובה ביותר בעולם הג'יוגיטסו. במקביל, התפתחה אופנה של בריחי רגליים (leg locks), שלפני 15 שנה נחשבו לטכניקות שוליות אבל היום הן בלב הסצנה התחרותית. שמות כמו גורדון רייאן, קרייג ג'ונס, ועוד שינו את המשחק לחלוטין.
השנים האחרונות — חזרה לבסיס
במקביל לפיצוץ של הסצנה הספורטיבית, יש תנועה הולכת ומתרחבת של חזרה לעקרונות הקלאסיים של הגרייסי ג'יו ג'יטסו. אקדמיות בעולם חוזרות לדגש על הגנה עצמית, על העקרונות הבסיסיים, על השיטה השלמה. בישראל פחות. באקדמיה שלי בתל אביב, אנחנו מלמדים את כל הרבדים, מהבסיס דרך הספורט ועד להגנה עצמית מתקדמת. זה גרייסי ג'יו ג'יטסו, וזה ג'יו ג'יטסו ברזילאי, וזה הכל אותו דבר, רק עם דגשים שונים.
למי מתאים ג'יו ג'יטסו ברזילאי?
התשובה הקצרה היא לכולם. התשובה הארוכה כוללת כמה הסתייגויות.
ג'יו ג'יטסו ברזילאי היא אחת השיטות הנגישות ביותר באומנויות הלחימה. היא לא דורשת כושר גופני יוצא דופן, לא דורשת גמישות יוצאת דופן, לא דורשת כוח יוצא דופן. השיטה לא מתעדפת סוג גוף מסוים. היא מבוססת על עקרונות שאדם רגיל, ללא קשר לגודלו, גילו או כושרו, יכול ללמוד ולהפעיל. בדיוק כי הליו גרייסי בנה אותה כך. בעשרים השנים האחרונות לימדתי אלפי תלמידים, החל מילדים בני 6 ועד מתאמנים בני 70+. הג'יו גי'טסו שלך יבנה סביב היכולות שלך. אם תבחר את המקום שמתאים לצרכים שלך.
גברים
גברים מהווים את רוב אוכלוסיית המתאמנים ב-BJJ. הסיבות מגוונות. הצורך לדעת להתגונן, הרצון להתגבר על אגו, החיפוש אחר אתגר פיזי ומנטלי, הנושא הספורטיבי. אצלי באקדמיה הישראלית בתל אביב, רוב התלמידים גברים בגילים 25 עד 50, אבל יש גם מבוגרים יותר ויש גם צעירים יותר.
נשים
הצמיחה של ה-BJJ בקרב נשים בעשור האחרון אדירה. נשים מגלות שהשיטה הזו נותנת להן יתרון ייחודי במצבים של הגנה עצמית, במיוחד במצבים בהם הן נמצאות על הקרקע, עם הגב לרצפה. השיטה גם נותנת ביטחון עצמי, חיזוק פיזי, וקהילה תומכת. אם את אישה ומתעניינת בג'יו ג'יטסו באופן כללי, או הגנה עצמית ספציפית, יש לי בלוג נפרד שמסביר את 5 הסיבות העיקריות שנשים בוחרות ב-BJJ. תקראי כאן.
ילדים
הגוגיטסו הוא אחד הכלים הטובים ביותר נגד בריונות בבתי הספר. הוא נותן לילד ביטחון, הוא נותן לו טכניקות שעובדות גם נגד ילד גדול יותר, והוא בעיקר נותן לו שקט נפשי. ילד שיודע ג'יו ג'יטסו פשוט מקרין משהו אחר מילד שלא יודע. הבריונים מרגישים את זה ומחפשים מטרה אחרת. אם יש לך ילד שמתמודד עם בריונות, או שאתה רוצה למנוע מראש, קרא את הבלוג שלי שמסביר איך ג'יו ג'יטסו עוזר לילדים להתמודד עם בריונות כאן.
מבוגרים
אחד הדברים היפים בג'יוג'יטסו, שהוא מתאים לכל הגילים. יש לי תלמידים שהתחילו בגיל 50 ועדיין מתאמנים בגיל 65. יש לי תלמיד אחד שעבר מזמן את גיל 60 ועלה למספר תחרויות מול יריבים חזקים וצעירים ממנו (בעשורים), וניצח אותם! מבוגרים שמתאמנים נכון, עם תשומת לב לגוף ולקצב, יכולים להמשיך עד גיל מתקדם מאוד. השיטה לא דורשת מהם להיות בכושר של בני 25, היא דורשת מהם להיות חכמים יותר מבני ה-25 שאיתם על המזרן.
ספורטאים בנשמתם
למי שרוצה להתחרות, הג'וג'יטסו הברזילאי נותן את כל מה שצריך. תחרויות בכל רמה, ממקומיות עד אליפויות עולם. סצנה בינלאומית. הכל קיים. רק זכרו שספורט הוא לא כל הסיפור, וגם הספורטאי הטוב ביותר צריך בסיס בהגנה עצמית כדי להבין באמת את השיטה במלואה. גם אם הוא מומחה עולמית בנישה שבתוך השיטה. אחרת הוא מומחה בנישה ולא בשיטה.
עוד נקודה אחת חשובה לכל מי שמסתקרן ושוקל להתחיל. הבחירה באקדמיה היא קריטית. לא כל אקדמיה היא טובה לכל אחד, וההבדלים בין אקדמיות יכולים להיות עצומים. מי שמתעניין שיעבור על המדריך שלי איך לבחור אקדמיית ג'יוג'יטסו בתל אביב לפני שהוא נרשם איפשהו.
גי או נו-גי? ספורט או הגנה עצמית? בלבול נפוץ של מתחילים
אחד הבלבולים הגדולים של מתחילים הוא שאלת הגי. גי היא חליפת אימונים מסורתית שמשתמשים בה בחלק מהאימונים, וזה בערך כל מה שאנשים יודעים על הגי. אבל מה ההבדל בין אימון בגי לאימון בלי גי (נו-גי), ומה זה משנה? כתבתי על זה פוסט מפורט שמסביר את ההבדלים, אבל הנה התקציר.
באימון בגי, אתה משתמש בחליפה כחלק מהטכניקה. אתה אוחז בצווארון, בשרוול, בחגורה של היריב. החליפה הופכת לכלי. אימון בגי הוא טכני יותר, איטי יותר, מבוסס על עקרונות של אחיזה ושליטה ממושכת.
באימון נו-גי, אין במה לאחוז. רק גוף מול גוף. האימון מהיר יותר, החלקה גוברת על אחיזה, יש דגש על שליטת גוף ועל שימוש בעקרונות של חיכוך ולחץ.
המאמנים הטובים אומרים שצריך לעשות גם וגם. הגי מלמד טכניקה ועקרונות, הנו-גי מלמד דינמיקה ומהירות. שילוב ביניהם יוצר לוחם שלם. באקדמיה שלי בתל אביב אנחנו מאמנים את שניהם.
ויש גם את שאלת הספורט מול ההגנה העצמית. דיברתי על זה כבר קודם, אבל בואו נחזור על המסקנה. גרייסי ג'יו ג'יטסו, השיטה השלמה, כוללת את שניהם. אנחנו עושים ספארינג ספורטיבי באקדמיה, אנחנו מתחרים, אנחנו אוהבים את ההיבט הספורטיבי. אבל אנחנו גם מלמדים הגנה עצמית, הגנות נגד מכות, הגנות נגד נשק, התמודדות עם תרחישים אמיתיים. שני הצדדים האלה משלימים זה את זה, לא מתחרים זה בזה. מי שעושה רק את אחד מהם, מפסיד את מחצית השיטה.
איך מתחילים להתאמן ב-BJJ?
הצעד הראשון הוא להגיע לאימון. רוב האקדמיות מאפשרות אימון התרשמות ראשון, ואני ממליץ לנסות שתיים-שלוש אקדמיות לפני שמחליטים איפה להירשם. תרגישו את הוויב של המקום, תראו את המאמן, תראו את התלמידים, ותחליטו. שום דבר בגוגיטסו לא חשוב יותר מאיפה תתאמן ועם מי תתאמן.
בסניפי האקדמיה הישראלית לג'יו ג'יטסו ברזילאי, מלמדים את השיטה השלמה, הגרייסי ג'יו ג'יטסו על כל היבטיו. אנחנו מלמדים מתחילים, נשים בקבוצה ייעודית, ילדים, ספורטאים, מתחילים אחרי גיל 40. הכל.
אם אתה רוצה להתחיל, או רק לשאול שאלות, אני זמין בוואטסאפ. פנה אליי כאן ואני אעזור לך להבין מה מתאים לך, באיזה סניף, באיזה ימים, ואנסה גם לענות על שאלות. אין שאלה טיפשית. על זה כתבתי פוסט שלם.
לסיכום: מה זה ג'יו ג'יטסו ברזילאי באמת?
ג'יו ג'יטסו ברזילאי היא אומנות לחימה ושיטת הגנה עצמית, שמקורה ביפן, פותחה בברזיל על ידי משפחת גרייסי, וכוללת היום ענף ספורטיבי בינלאומי. השיטה מבוססת על עקרונות של שליטה, מינוף, תזמון, בסיס ויעילות אנרגטית. היא מתחילה בעמידה ועוברת לקרקע, ומאפשרת לאדם רגיל להתגבר על אדם גדול יותר באמצעות טכניקה ולא כוח.
זה ההסבר היבש. אבל המהות עמוקה יותר. ג'יו ג'יטסו ברזילאי הוא שחמט עם הגוף, אומנות שמדגישה את הראש מעל הגוף. שיטה שהיא דרך חיים שמלמדת ענווה, התמדה, וקבלת המציאות כפי שהיא. היא קהילה של אנשים שלומדים יחד ועוזרים אחד לשני להשתפר. היא תרגול יומיומי באמת. כי כשאתה על המזרן, מול שותף שמנסה להכניע אותך, אתה לא יכול לשקר. אתה לא יכול להתחבא מאחורי מסכה. אתה רק אתה, ומה שאתה יודע.
ובחזרה לבחור הזה שהכניע אותי ב-2006, חצי שנה במזרן ושלושים קילו פחות ממני. הוא לא היה חזק יותר ממני, הוא היה טוב יותר ממני. הוא ידע משהו עמוק יותר ממה שאני ידעתי. הוא הבין את העקרונות של השיטה (יחסית לחגורה לבנה), ואני, עם החגורה השחורה שלי בקראטה ושלוש שנות ג'יו ג'יטסו יפני, פשוט לא הבנתי. הרגע הזה היה הרגע שבו הבנתי שגיליתי משהו גדול בהרבה.
עשרים שנה אחר כך, ועדיין מגלה כל יום. זה ג'יו ג'יטסו ברזילאי. זה גוגיטסו, גיוגיטסו, ג'וג'יטסו, ג'יו גיטסו. תקראו לזה איך שאתם רוצים, רק תתחילו להתאמן.
💬 מוכן להתחיל? לאימון התרשמות ראשון בסניפי האקדמיה בתל אביב ונתניה. דברו איתי בוואטסאפ
שאלות נפוצות על ג'יו ג'יטסו ברזילאי
האם BJJ מתאים למתחילים?
כן. ג'יו ג'יטסו ברזילאי נחשב לאחת השיטות הנגישות ביותר למתחילים באומנויות לחימה. לא צריך רקע, לא צריך כושר יוצא דופן, לא צריך גמישות. בעצם הוא תוכנן במיוחד עבור אדם רגיל, לא אתלטי. רוב המתאמנים שלי באקדמיה בתל אביב התחילו ללא רקע באומנויות לחימה, וההתקדמות מגיעה מאליה עם תרגול סדיר של 2-3 אימונים בשבוע. השיטה גם בנויה כך שאדם חדש מתחיל ללמוד בקצב שלו, בלי לחץ, ומתפתח לאורך זמן.
כמה זמן לוקח להגיע לחגורה כחולה ב-BJJ?
בממוצע בין שנה לשנתיים של אימונים סדירים, 2-3 פעמים בשבוע. ב-BJJ ההתקדמות בין חגורות איטית יותר משאר אומנויות הלחימה, וזה לא במקרה. החגורה הכחולה בג'יו ג'יטסו, החגורה השניה, שווה לחגורת אמצע ברוב הסגנונות האחרים מבחינת רמת היכולת והידע הנדרשים. הזמן תלוי בתדירות האימונים, ביכולת הקליטה הטכנית, ובסטנדרט שהאקדמיה דורשת לקבלת החגורה. כתבתי על המסע הזה בפירוט בבלוג שלי על המעבר מחגורה לבנה לכחולה.
האם BJJ מסוכן?
BJJ הוא אחת מאומנויות הלחימה הבטוחות ביותר לתרגול סדיר. אחת הסיבות היא שאנחנו לא מכים אחד את השני. בדרך כלל. הסיכון לחבלות מוח, שכל כך מאפיין את האיגרוף, ה-MMA וקיקבוקסינג, פשוט לא קיים אצלנו. הפציעות שכן קורות הן בעיקר מאמץ יתר על מפרקים (כתפיים, ברכיים, מרפקים) שמגיעות בעיקר ממתחילים שלא יודעים או רוצים להכנע בזמן. עם מאמן טוב ושותפים אחראיים, BJJ הוא ענף שיכולים לתרגל אותו עשרות שנים בלי פציעות משמעותיות. כתבתי על זה בפירוט בבלוג שלי על מניעת פציעות.
האם צריך כושר כדי להתחיל BJJ?
לא. אחת השאלות שאני שונא יותר מכל היא "אני לא צריך להכנס לכושר לפני שאני מתחיל?" כתשובה לשאלה הזו, אני אומר תמיד אותו דבר: הדרך הכי טובה להיכנס לכושר היא להתחיל להתאמן. לא צריך לבוא בכושר. הגיוגיטסו ייצר את הכושר שלך. ראיתי אנשים מתחילים את האימון הראשון שלהם כשהם לא מסוגלים לעשות יותר מדקה וחצי של ספארינג, ותוך 6 חודשים הם מתגלגלים 6 דקות בלי בעיה. הכושר הוא תוצאה של האימון, לא דרישה מוקדמת אליו.
תגובות