המאונט בג'יו ג'יטסו: איך מגיעים, איך שומרים, ואיך יוצאים ממנו
מאת: פרופסור איתי ליבוביץ | חגורה שחורה דרגה 3, Gracie Jiu Jitsu | ספטמבר 2026 | ~13 דקות קריאה
שתי שניות.
זה בערך הזמן שמתאמן חדש מחזיק מאונט בפעם הראשונה שהוא מגיע אליו. הוא עבר רגליים, טיפס, התיישב על הבטן של הפרטנר, ולשנייה אחת אפשר לראות עליו את זה: הוא ניצח. הוא למעלה. הוא בפוזיציה שכולם מדברים עליה. ואז הפרטנר מרים את האגן, מגלגל אותו הצידה, והמתאמן החדש מוצא את עצמו על הגב ומסתכל על התקרה, עם הבעה של מי שלא לגמרי מבין מה קרה.
אני רואה את הסצנה הזאת כמעט בכל שבוע באקדמיה בתל אביב. (סיטואציה מורכבת להמחשה, אבל אם התאמנת אצלנו אפילו חודש, יש סיכוי טוב שזה היית אתה) והיא מלמדת את השיעור הכי חשוב על המאונט בג'יו ג'יטסו: להגיע אליו זה חצי מהעבודה. החצי השני, זה שמפריד בין מתחיל למתאמן ותיק, הוא להישאר שם. אפילו אני, איי שם ב-2003, בקרב הקרקע הראשון שהשתתפתי בו בלונדון, נזרקתי מהמאונט אחרי שביליתי בו 2.4565 שניות. Those were the days...
ויש עוד צד אחד, שמתחילים נוטים לדלג עליו. אצלנו לומדים לצאת מהמאונט עוד לפני שלומדים להגיע אליו. עוד מעט תבינו למה.
מה זה מאונט בג'יו ג'יטסו
מאונט (Mount באנגלית, מונטדה בפורטוגזית, וכך או כך זו אותה פוזיציה בכל אקדמיית BJJ) הוא מצב שבו אתה יושב על הגוף של היריב, פנים מול פנים, כשהוא על הגב והברכיים שלך על המזרן משני צידי הגוף שלו. זהו. אם ראית פעם ילדים מתכתשים בחצר של בית ספר, ראית מאונט. גרוע, בלי בסיס, אבל מאונט.
בסולם הפוזיציות של הג'יו ג'יטסו, המאונט יושב כמעט בפסגה. מעליו יש רק השתלטות על הגב. כתבתי על הסולם הזה בהרחבה בבלוג על Position Before Submission, אבל התמצית פשוטה: מי שלמעלה במאונט שולט, ומי שלמטה שורד. בבלוג הקודם בסדרה, מה זה גארד בג'יו ג'יטסו, הסברתי למה אפשר להיות מסוכן גם על הגב. כאן הסיפור הפוך. במאונט הרגליים של מי שלמטה כבר לא ביניכם. הן מאחוריך, ולא יכולות לחסום או לדחוף אותך.
למה זה כל כך חזק?
כוח המשיכה עובד בשבילך. כל המשקל שלך נשען עליו, והוא צריך להרים אותו רק כדי לנשום בנוחות.
הידיים שלך חופשיות, והידיים שלו עסוקות. אתה יכול לתקוף. הוא צריך להתגונן.
הוא לא יכול להכות אותך בכוח. אגרוף מלמטה, כשהגב צמוד למזרן ואי אפשר לסובב את האגן, הוא אגרוף בלי מנוע. אגרוף מלמעלה נוחת עם כל משקל הגוף.
בגלל זה, בתחרויות BJJ לפי חוקי ה-IBJJF, מאונט שמחזיקים שלוש שניות שווה 4 נקודות. זה הניקוד הגבוה ביותר שיש לפוזיציה, יחד עם הגב. ומחוץ לתחרויות? שם המספר הזה לא מעניין אף אחד. מה שמעניין הוא מי יושב על מי.
הלילה שבו מתאגרף נכנע בלי לספוג אגרוף
12 בנובמבר 1993, דנוור, קולורדו. הטורניר הראשון של ה-UFC. ברבע הגמר עולה ארט ג'ימרסון, מתאגרף מקצועני, מול הוֹיס גרייסי, בנו של הליו. ג'ימרסון נכנס לזירה עם כפפת אגרוף על יד אחת בלבד. לפי קמפבל מקלרן, המפיק של הטורניר הראשון, הוא רצה לוודא שיראו אותו טופח (מכה קלה ביריב או במזרן, הסימן לכניעה) אם יצטרך.
הוא צדק לגבי זה.
הוֹיס זורק כמה בעיטות קדמיות, נכנס להפלה לשתי רגליים, והשניים על הקרקע. תוך שניות הוֹיס מטפס ומתיישב עליו במאונט. ואז קורה משהו שכמעט לא רואים בקרב: ג'ימרסון נכנע. בלי חניקה סגורה, בלי בריח, והוֹיס לא הנחית עליו אפילו אגרוף אחד מהמאונט. 2:18 מתחילת הקרב.
כבר הזכרתי את הקרב הזה בקצרה בבלוג אגרוף או ג'יו ג'יטסו להגנה עצמית, אבל כאן שווה להתעכב עליו, כי הוא מראה משהו שכל מי שהיה אי פעם מתחת למאונט מבין מיד. ג'ימרסון לא נכנע לטכניקה. הוא נכנע לפוזיציה. הוא היה מתאגרף מצוין, עם אגרופים שהפילו אנשים, ופתאום הוא שוכב על הגב, מישהו יושב עליו, והאגרופים שלו לא מגיעים לשום מקום. הוא הבין לבד, בתוך שניות, את מה שלוקח למתאמנים חדשים שעות להבין: מהמקום הזה אין לו מה לעשות.
זה הכוח של המאונט. הוא לא תמיד מסיים את הקרב, אבל הוא כמעט תמיד מנבא את הסיום.
איך מגיעים למאונט
יש הרבה דרכים להגיע לשם, ואפשר לכתוב על כל אחת מהן בלוג נפרד. (אל תדאגו, לא אעשה לכם את זה.) בחודשים הראשונים בג'יו ג'יטסו ברזילאי כדאי להכיר שלוש.
מהסייד קונטרול
זו הדרך הקלאסית. עברת את הרגליים של היריב, אתה מצמיד אותו מהצד (סייד קונטרול), ועכשיו אתה רוצה לעלות קומה. מחליקים ברך אחת על הבטן שלו, מעבירים אותה לצד השני, ומתיישבים. נשמע פשוט. בפועל, זה הרגע שבו יריב טוב מחכה לך: הוא יודע שבשנייה שבה הברך עוברת נפתח חלון קטן, שדרכו הוא יכול להכניס ברך משלו, לחסום, ולהחזיר אותך לגארד. לכן לא ממהרים. קודם שולטים בסייד, מנטרלים את הידיים והברכיים שלו, ורק אז עוברים.
מסוויפ מהגארד
זו אולי הדרך הכי מספקת להגיע למאונט: אתה מתחיל על הגב, בגארד, ובתנועה אחת מסיים למעלה. חלק מהסוויפים הבסיסיים (סוויפ הוא היפוך של היריב מלמטה), כמו סוויפ המספריים (Scissor Sweep) או סוויפ דחיפת האגן (Hip Bump), נגמרים במאונט. היריב היה למעלה, ועכשיו הוא על הגב ואתה יושב עליו. אם יש מהלך אחד שממחיש את כל מה שכתבתי בבלוג על הגארד, זה הוא.
מברך על הבטן
ברך על הבטן (Knee on Belly) היא פוזיציה שבה הברך שלך נשענת על הבטן או החזה של היריב, והרגל השנייה בחוץ, מאוזנת. היא לא נוחה במיוחד למי שלמטה (זה אנדרסטייטמנט). כשהוא דוחף את הברך שלך כדי לנשום, הוא פותח לך את הדרך: אתה מחליק את הברך לצד השני ומתיישב. הוא ביקש מקום, קיבל מאונט.
ומה משותף לשלוש הדרכים? אף אחת מהן לא מתחילה בקפיצה. כולן מתחילות בשליטה. זה מה שמבדיל גוגיטסו טוב מגוגיטסו של אתלטיות: לא מדלגים שלבים בסולם.
איך שומרים מאונט (החלק שכולם מפספסים)
חזרנו לשתי השניות מהפתיחה. למה המתאמן החדש איבד את המאונט כל כך מהר?
כי הוא ניסה להחזיק אותו בכוח. הוא ישב נמוך מדי, עם ברכיים צמודות, הידיים שלו לחצו על החזה של הפרטנר, והמשקל שלו היה נעול במקום אחד. כשהפרטנר הרים את האגן, לא היה לו על מה להישען. הוא נפל כמו כיסא שבעטו באחת הרגליים שלו.
מאונט לא מחזיקים בכוח. מחזיקים אותו באיזון. ב-16 שנות הוראה, זה אחד הדברים שהכי מפתיעים מתאמנים חזקים שמגיעים לגיוגיטסו: הבחור הכי חזק על המזרן הוא לא תמיד זה שהכי קשה להוריד. לפעמים זו דווקא המתאמנת הקלה שיודעת איפה לשים את הברכיים.
הנה חמישה עקרונות שאני חוזר עליהם שוב ושוב ושוב בכל שיעור מאונט:
בסיס רחב: הברכיים פתוחות, לא צמודות לגוף שלו. ככל שהבסיס רחב יותר, קשה יותר לגלגל אותך לאיזשהו צד. מצד שני, לא לפתוח בסיס רחב מדי. המפשעה שלך צריכה להיות באוויר ולא במגע מלא עם אגן הפרטנר. זה יקל עליו להעיף אותך.
משקל באגן, לא בידיים: הידיים שלך הן לא עמודים. אם הן נשענות על החזה שלו, הוא ימשוך אחת מהן ויגלגל אותך לאותו כיוון. הידיים עובדות, המשקל יושב באגן.
רוכבים, לא נלחמים: כשהוא דוחף, מרים או מסתובב, אתה לא נאבק בתנועה. אתה זז איתה, מתאים את המשקל, ונשאר למעלה. (כמו לרכוב על אופניים בירידה, לא כמו לעצור משאית עם הידיים.)
יורדים נמוך כשצריך: כשהוא משתולל, מורידים את מרכז הכובד לכיוון שלו, לפעמים עד שהראש שלך ליד הראש שלו. הרבה יותר קשה לו לגלגל אותך כשאתה דבוק אליו.
לא ממהרים להכניע: המאונט הוא לא מקום לעבור ממנו מהר. הוא מקום לשבת בו. ההכנעה תגיע כשהיריב יתעייף ויפתח.
מאונט נמוך מול מאונט גבוה
יש שתי גרסאות עיקריות, וכל מתאמן צריך להכיר את שתיהן.
במאונט נמוך אתה נמוך על האגן של היריב, לפעמים עם הרגליים שלך משולבות ברגליים שלו (גרייפוויין, Grapevine), והמשקל צמוד אליו. זו הגרסה היציבה ביותר, זו שמשתמשים בה כשהוא משתולל. הוא כמעט לא יכול להרים אותך, כי אין לו מרחק לעבוד בו.
במאונט גבוה אתה מטפס למעלה, לכיוון בית החזה, כך שהמרפקים שלו כבר לא יכולים לחזור ולחסום את הברכיים שלך. זו הגרסה ההתקפית. משם ההכנעות קרובות הרבה יותר, וגם הסיכון: אם עלית גבוה מדי מוקדם מדי, הוא ירים את האגן ויזרוק אותך מעל הראש שלו.
הכלל אצלנו פשוט: נמוך כשהוא חזק ואתה בהגנה, גבוה כשהוא עייף ואתה בהתקפה.
להפוך את המאונט לבלתי נסבל
קרלסון גרייסי, בנו של קרלוס ואחיינו של הליו, אחד המאמנים המשפיעים בתולדות הספורט. מיוחס לו משפט שהוא כמעט מדריך למאונט בפני עצמו:
"הדרך הכי טובה לגרום למהלך לעבוד היא לגרום ליריב אי נוחות כזאת, שהוא ייתן לך אותו רק כדי שהכאב ייגמר." (במקור: "The best way to get a move to work is to make it so uncomfortable that the opponent gives it to you to stop the pain.")
זה מה שמאונט טוב עושה. אתה לא רודף אחרי הזרוע שלו. אתה יושב עליו כך שכל נשימה עולה לו במאמץ, עד שהוא דוחף אותך עם יד ישרה רק כדי לקבל קצת אוויר. והיד הישרה הזאת? היא בדיוק מה שחיכית לו. הוא נתן לך את הבריח כדי להפסיק את הלחץ.
מה עושים מהמאונט
ברגע שהמאונט יציב, ההכנעות מגיעות. בחודשים הראשונים לומדים שלוש קלאסיות, והן הבסיס של רוב ההתקפות מהמאונט, גם בגיוגיטסו ברזילאי ברמות מתקדמות:
בריח מרפק (Armbar): הוא דוחף אותך עם יד ישרה, אתה מסתובב, מעביר רגל מעל הראש שלו, ויורד לבריח. ההכנעה הכי מזוהה עם המאונט.
אמריקנה (Americana): בריח כתף. היד שלו על המזרן, כפופה בזווית ישרה, ואתה מסובב אותה כמו מפתח. עובדת גם על מי שחזק ממך.
חניקת צווארון (Cross Collar Choke): שתי ידיים עמוק בצווארון של ה-Gi (החליפה) שלו, ופרקי הידיים נסגרים כמו מספריים על צידי הצוואר. לא צריך הרבה כוח, צריך אחיזה נכונה.
וכשהוא מסתובב על הבטן כדי לברוח? זה הרגע לעלות לו על הגב, הפוזיציה היחידה שמעל המאונט בסולם.
ובגרייסי ג'יו ג'יטסו יש עוד משימה אחת, שבספורט כמעט לא מדברים עליה: שליטה במכות. בעימות אמיתי, מי שלמעלה במאונט יכול להכות, ומי שלמטה יכול בעיקר להתגונן. אנחנו מלמדים את זה משני הכיוונים. מלמעלה, איך לשמור את הפוזיציה כשמי שלמטה מנסה לחסום ולתפוס. ומלמטה, איך לשרוד, ובעיקר איך לצאת.
המאונט ברחוב: אחד המקומות הכי גרועים להיות בהם
אני אהיה ישיר, כי זה חשוב: בעימות אמיתי, להיות מתחת למאונט זה אחד המקומות המסוכנים ביותר שאתה יכול להיות בהם. אדם כבד יושב עליך, הידיים שלו חופשיות, והאגרופים שלו נוחתים עם כל משקל הגוף. אתה לא יכול להכות חזרה ביעילות, לא יכול לקום, ולא יכול לברוח. מה שג'ימרסון הבין תוך שניות.
זו בדיוק הסיבה שבמקומות רבים בעולם, מתכנית הגרייסי קומבטיבס (Gracie Combatives) באקדמיה של הנר והירון בלוס אנג'לס ועד אצלנו באקדמיה בישראל, השיעור הראשון הוא לא הכנעה ולא הפלה. הוא יציאה ממאונט. לפני שמלמדים אותך לנצח, מלמדים אותך לא להפסיד באחד המקומות המסוכנים ביותר. זה ההיגיון של גרייסי ג'יו ג'יטסו מאז ומעולם, וככה אנחנו עובדים גם היום בתל אביב. (הרחבתי עליו במדריך למה הגנה עצמית בג'יו ג'יטסו עובדת.)
ועוד דבר, כי זה לא פחות חשוב: מאונט הוא פוזיציה שבה שולטים באדם אחד. מול כמה תוקפים, או מול נשק, להישאר על הקרקע הוא טעות. גם כשאתה למעלה. המטרה שם היא לקום ולהעלם משם.
איך יוצאים ממאונט
החדשות הטובות: למרות כל מה שכתבתי למעלה, יוצאים ממאונט. גם מתחת למישהו כבד. גם בלי כוח. יש שתי יציאות בסיסיות, וכל מתאמן אצלנו לומד אותן כבר בשבועות הראשונים.
אופה (Upa), או טראפ אנד רול (Trap and roll)
זו אחת היציאות הראשונות שלומדים ברוב האקדמיות של ג'יוג'יצו, והיא פשוטה. אתה לוכד יד אחת של היריב (תופס אותה צמוד לגוף שלך), לוכד את כף הרגל שלו באותו צד עם כף הרגל שלך, ואז מרים את האגן בחדות ומתגלגל לצד הלכוד. הוא לא יכול לשים יד ולא יכול לשים רגל כדי לעצור את הנפילה, ולכן הוא מתגלגל. ברגע אחד הוא על הגב ואתה בתוך הגארד שלו. מאחד המקומות הגרועים ביותר, למקום שממנו אפשר לעבוד.
יציאת מרפק (Elbow Escape)
כשהאופה לא עובדת, למשל כשהיריב יושב נמוך ורחב, יש יציאה שנייה. אתה מסתובב על הצד, מחבר מרפק לברך כדי לחסום את הברך שלו, ומזיז את האגן החוצה בתנועה שנקראת שרימפ (Shrimp) או הוצאת אגן (Hip Escape) לשומרי הכשרות. כך נפתח מרחק שדרכו אתה משחיל ברך, ואחר כך רגל, ומכניס אותו לגארד שלך. היציאה הזאת איטית יותר, דורשת סבלנות, ומלמדת את אחד השיעורים הכי חשובים בג'ו ג'יטסו ברזילאי: לזוז מתחת ליריב, לא לדחוף אותו.
יש משפט שמיוחס להיקסון גרייסי, בנו של הליו ואחד הלוחמים הגדולים של המשפחה, שהוא בעצם מבחן פשוט:
"אם לא נוח לך מול יריב כבד ממך ב-50 פאונד, משהו לא בסדר בג'יו ג'יטסו שלך." (במקור: "If you are not comfortable to deal with an opponent 50 pounds heavier than you, there is something wrong with your Jiu Jitsu.")
חמישים פאונד הם בערך 23 קילו. והמקום שבו פער כזה מורגש הכי חזק הוא מתחת למאונט. אם אתה יודע לצאת משם, כשמישהו גדול ממך יושב עליך, יש לך את הבסיס לכל השאר.
טעויות נפוצות, משני הצדדים
הטעויות במאונט חוזרות כמעט אצל כל מתאמן ג'וג'יטסו חדש, ולכן אפשר להכיר אותן מראש.
מלמעלה:
עולים גבוה מדי מוקדם מדי, ונזרקים מעל הראש.
נשענים על הידיים, והיריב משתמש בהן כדי לגלגל אותך.
קופצים על ההכנעה הראשונה שנראית באופק, מאבדים את הפוזיציה, ומוצאים את עצמם בתוך הגארד שלו. זה מה שהעיקרון Position Before Submission בא למנוע.
מלמטה:
דוחפים עם ידיים ישרות. זה אינסטינקט, וזה נותן למי שלמעלה בריח מרפק במתנה. (ראיתי את זה אלפי פעמים. אני עדיין מתכווץ בכל פעם.)
מסתובבים על הבטן כדי לברוח. זה מרגיש כמו בריחה, אבל זה נותן את הגב, הפוזיציה היחידה שגרועה יותר מהמאונט.
ויש טעות אחת שהיא לא תנועה אלא היעדר תנועה: מחכים. כל שנייה מתחת למאונט בלי מסגרת ובלי תזוזה היא שנייה שבה מי שלמעלה מתייצב עוד קצת.
כמעט כל הטעויות האלה באות מאותו מקום: הגוף רוצה לדחוף, וג'יו ג'יטסו מלמד אותו לזוז. זה חלק גדול ממה שמסביר למה האומנות הרכה קשה כל כך למתחילים.
למה המאונט הוא לא רק של הגדולים
אפשר לחשוב שבגיוגיטסו, מאונט הוא פוזיציה של מי שכבד. מי ששוקל יותר, לוחץ יותר. זה נכון רק בחלקו.
משקל עוזר, ברור. אבל מאונט טוב בנוי על מיקום הברכיים ועל היכולת לזוז עם היריב. זו הסיבה שמתאמנת של 55 קילו יכולה להחזיק מאונט על מתאמן של 80, ולפעמים גם לסיים ממנו. לא בכל ספארינג, ולא מול כל אחד, אבל מספיק פעמים כדי שזה יפסיק להפתיע. באקדמיה שלנו בתל אביב קבוצת הנשים היא הגדולה בישראל, כשלושים אחוז מהמתאמנים, ואחד הדברים שמתאמנות חדשות אוהבות לגלות הוא בדיוק זה: שהן יכולות לשבת על מישהו גדול מהן, ולהישאר שם. (על הצד הזה של הסיפור כתבתי במדריך הגנה עצמית לנשים בתל אביב.)
והיציאה ממאונט חשובה עוד יותר למי שקטן יותר, כי זה המצב שהכי סביר שיקרה לך מול מישהו גדול ממך. זה הפילטר שהליו גרייסי השאיר לנו, והוא הפילטר של כל שיעור גיגיטסו אצלנו: אם טכניקה לא עובדת לאדם הקטן על המזרן מול הגדול, היא לא נכנסת לשיעור.
איך מתחילים ללמוד מאונט בתל אביב
אין דרך להבין מאונט מקריאה בלבד. צריך להרגיש מישהו מתחתיך מנסה לגלגל אותך, או להרגיש מישהו מעליך ולמצוא, בפעם הראשונה, את הזווית שבה הוא מתגלגל.
באימון הראשון שלך אצלנו, סביר מאוד שתפגוש את האופה. היא עובדת, היא פשוטה, והיא נותנת למתאמן חדש את התחושה שגם מאחד המקומות הגרועים ביותר יש דרך החוצה. תתרגל בזוגות, מול שותף שיודע שאתה חדש, בלי התנגדות בהתחלה. לא צריך להגיע בכושר, והגיל הוא לא מחסום (כתבתי על זה במדריך ג'יו ג'יטסו אחרי גיל 35). אם אתה רוצה לדעת מה עוד מחכה לך, כתבתי מדריך שלם על מה באמת קורה באימון ראשון בג'יו ג'יטסו.
ואם אתה משווה בין אקדמיות של ג יו ג יטסו, יש שאלה אחת ששווה לשאול: איך מלמדים יציאה ממאונט, ואם מלמדים אותה גם מול מכות. אצלנו, אצל מישהו אחר, זה לא משנה. התשובה תגיד לך הרבה על המקום.
האקדמיה הישראלית לג'יו ג'יטסו ברזילאי ו-MMA נמצאת ביצחק שדה 29 בתל אביב. כל הפרטים על השיעורים והמדריכים נמצאים בעמוד ג'יו ג'יטסו ברזילאי בתל אביב. לתיאום אימון ניסיון, שלח הודעת וואטסאפ למספר 055-9212-431.
שאלות נפוצות על המאונט
מה זה מאונט בג'יו ג'יטסו?
מאונט הוא מצב שבו אתה יושב על הגוף של היריב, פנים מול פנים, כשהוא על הגב והברכיים שלך על המזרן משני צידיו. זו אחת הפוזיציות השולטות ביותר בג'יו ג'יטסו ברזילאי: מי שלמעלה יכול לתקוף, ומי שלמטה מתקשה להתגונן, לברוח או להכות חזרה.
כמה נקודות שווה מאונט בתחרות?
לפי חוקי ה-IBJJF, מאונט שווה 4 נקודות, בתנאי שמחזיקים אותו שלוש שניות. זה הניקוד הגבוה ביותר לפוזיציה, יחד עם השתלטות על הגב. מי שעובר גארד ואז עולה למאונט מקבל 3 נקודות על המעבר ו-4 על המאונט, כשכל פוזיציה מוחזקת שלוש שניות.
איך שומרים מאונט כשהיריב חזק ממך?
שומרים מאונט באיזון, לא בכוח: בסיס רחב עם ברכיים פתוחות, משקל באגן ולא בידיים, ותנועה עם היריב במקום מאבק בו. כשהוא משתולל, יורדים למאונט נמוך וצמוד. כשהוא מתעייף, עולים גבוה ותוקפים.
מה ההבדל בין מאונט נמוך למאונט גבוה?
במאונט נמוך אתה יושב על האגן של היריב, צמוד אליו, לפעמים עם הרגליים משולבות ברגליים שלו. זו הגרסה היציבה. במאונט גבוה אתה יושב קרוב לבית החזה שלו, כך שהמרפקים שלו לא יכולים לחסום את הברכיים שלך. זו הגרסה ההתקפית, עם יותר הכנעות ויותר סיכון לאבד את הפוזיציה.
איך יוצאים ממאונט?
יש שתי יציאות בסיסיות. באופה (טראפ אנד רול) לוכדים יד ורגל של היריב באותו צד, מרימים את האגן ומגלגלים אותו. ביציאת מרפק מסתובבים על הצד, יוצרים מסגרת עם המרפק ומחזירים את הרגליים לגארד. שתיהן עובדות גם מול יריב כבד.
האם המאונט עובד בהגנה עצמית?
כן, המאונט הוא אחת הפוזיציות החשובות בהגנה עצמית, משני הכיוונים. מלמעלה הוא מאפשר לשלוט באדם אחד כמעט בלי לספוג מכות חזקות. מלמטה הוא אחד המצבים המסוכנים ביותר בעימות, ולכן בגרייסי ג'יו ג'יטסו לומדים לצאת ממנו כבר בשיעורים הראשונים. מול כמה תוקפים או מול נשק, המטרה היא לקום ולהתרחק.
האם מאונט מתאים לנשים ולמתאמנים קלים?
כן, מאונט טוב בנוי על איזון ומיקום, לא רק על משקל, ולכן מתאמנות ומתאמנים קלים יכולים להחזיק אותו גם על יריבים כבדים. היציאה ממאונט חשובה להם במיוחד. באקדמיה הישראלית לג'יו ג'יטסו בתל אביב לומדים את שני הצדדים כבר מהאימונים הראשונים.
שורה תחתונה: להגיע זה חצי מהעבודה
רוב העולם חושב שהקרב נגמר כשמישהו יושב על מישהו אחר. בג'יו ג'יטסו זה רק הרגע שבו השאלות האמיתיות מתחילות. האם אתה יודע להישאר שם? והאם, כשזה אתה שלמטה, אתה יודע לצאת?
אז בפעם הבאה שתגיע למאונט, ותרגיש את הדחף לחגוג, תזכור את שתי השניות. אל תחגוג. תתיישב. תרחיב את הבסיס. ותן לו להתעייף קודם.
נתראה על המזרן,
פרופסור איתי ליבוביץ
האקדמיה הישראלית לג'יו ג'יטסו ברזילאי ו-MMA, יצחק שדה 29, תל אביב
תגובות