סייד קונטרול בג'יו ג'יטסו: השליטה שכולם מתעלמים ממנה

מאת: פרופסור איתי ליבוביץ | חגורה שחורה דרגה 3, Gracie Jiu Jitsu | אוקטובר 2026 | ~13 דקות קריאה

אפס נקודות.

זה הניקוד שסייד קונטרול (Side Control) מקבל בתחרות ג'יו ג'יטסו לפי חוקי ה-IBJJF (איגוד הג'יו ג'יטסו הבינלאומי, שמארגן את התחרויות הגדולות). לא שתיים, לא אחת. אפס. השופט נותן 3 נקודות על מעבר הגארד שהביא אותך לשם, אבל על הפוזיציה עצמה, על זה שאתה שוכב על היריב ולא נותן לו לזוז, אף אחד לא מוסיף לך כלום.

עכשיו תעבור לאולם ג'ודו. כמעט אותה פוזיציה, אותו חזה על אותו חזה. רק ששם, אחרי חמש שניות של החזקה כבר מקבלים ניקוד, ואם תחזיק את היריב ככה 20 שניות, השופט יעצור את הקרב ויכריז שניצחת. איפון. הלכת הביתה.

פוזיציה אחת. שני עולמות. ובעולם של הגיוגיטסו, איכשהו, היא נשארה הילד האמצעי שאף אחד לא זוכר את יום ההולדת שלו.

אני רואה את זה כמעט בכל ספארינג של מתחילים באקדמיה בתל אביב. מתאמן חדש נאבק שתי דקות בספארינג (קרב אימון) כדי לעבור את הרגליים של הפרטנר, שחוסמות לו את הדרך אל הגוף של הפרטנר (זה הגארד), מגיע סוף סוף לצד שלו, ובשנייה הראשונה, עוד לפני שהתייצב, הוא כבר מטפס למאונט (ישיבה על הבטן של היריב) או קופץ על בריח יד. (פוזיציה מורכבת להמחשה, אבל אם אתה מתאמן אצלנו, אתה מכיר אותה) שתי דקות עבודה, חצי שנייה של סבלנות. והפרטנר, שרק חיכה לזה, משחיל ברך בין הגופים וחוזר לגארד.

הבלוג הזה הוא על הפוזיציה שהוא דילג עליה. זו שאין לה נקודות ואין לה מעריצים. ובה, אם תשאל אותי, מוכרעים הרבה מאוד קרבות. היא גם הפוזיציה המועדפת עלי.

מה זה סייד קונטרול

סייד קונטרול (Side Control) הוא מצב שבו היריב שוכב על הגב, אתה כבר עברת את הרגליים שלו, והחזה שלך מונח על החזה שלו בניצב, מהצד. הגוף שלך יוצר איתו בערך צורה של פלוס. הרגליים שלו כבר לא ביניכם, ולכן הן לא יכולות לחסום או לדחוף אותך. כל מה שנשאר לו הוא ידיים, אגן, והרבה פחות אוויר ממה שהיה לו לפני רגע.

בברזיל יש לפוזיציה הזאת שם שאומר הכול: "סֵם קילוס", מאה קילו. כי ככה זה מרגיש מלמטה, כשמי שלמעלה יודע מה הוא עושה. גם אם הוא שוקל שישים.

בסולם הפוזיציות של הג'יו ג'יטסו, הסייד יושב מתחת למאונט, לגב ולברך על הבטן, ומעל הגארד. כתבתי על הסולם הזה בהרחבה בבלוג על Position Before Submission. בבלוגים הקודמים בסדרה עלינו קומה אחר קומה: קודם הגארד, ולמה דווקא על הגב אתה מסוכן, ואחר כך המאונט, איך מגיעים אליו ואיך שומרים עליו. הסייד הוא הקומה שבאמצע. משהו כמו לובי: לא הקומה הכי יוקרתית בבניין, אבל ממנו יוצאות כל המעליות.

אפס נקודות, ניצחון בג'ודו: למה הסייד לא מקבל כבוד

יש לזה הסבר פשוט. בג'יו ג'יטסו ברזילאי התחרותי, הסייד הוא תחנת מעבר. אתה עובר גארד, מחזיק שלוש שניות כדי שהנקודות ייספרו, וממשיך הלאה: למאונט (4 נקודות), לברך על הבטן (2), לגב (4). מי שנשאר בסייד לא מרוויח כלום על הלוח. אז אנשים לא נשארים שם.

בג'ודו הסיפור הפוך. שם הסייד וקרובי המשפחה שלו הם חלק מקטגוריה שלמה שנקראת אוסאקומי וואזה, טכניקות הצמדה. יוקו שיהו גטמה (הצמדה מהצד, עם שליטה בכתפיים ובאגן) וקסה גטמה (ההחזקה שבה אתה יושב צמוד לצד היריב וחובק את הראש והזרוע שלו) הן מהטכניקות הראשונות שלומד כל ג'ודוקה. החזקה של 20 שניות היא ניצחון מלא, ולפי החוקים המעודכנים של איגוד הג'ודו הבינלאומי, גם חמש שניות כבר שוות ניקוד.

וזה לא מקרי שאנחנו מכירים את הפוזיציות האלה. השורשים של הג'יוג'יצו שלנו נמצאים בדיוק שם. מיטסויו מאדה, הלוחם היפני שלימד את קרלוס גרייסי בברזיל, יצא מהקודוקאן, בית הספר של מייסד הג'ודו, ג'יגורו קאנו. (את הסיפור המלא כתבתי בבלוג על הליו גרייסי, האיש שהפך חולשה לשיטה.) משפחת גרייסי לקחה את ההצמדות של הג'ודו ושינתה להן את התפקיד. בג'ודו התחרותי ההצמדה היא לרוב הסוף. בגרייסי ג'יו ג'יטסו היא ההתחלה: המקום שממנו שולטים, מתקדמים ומסיימים.

ועוד פרט קטן להיסטוריונים: הבריח שנקרא היום בכל אקדמיה בעולם "קימורה", על שם אלוף הג'ודו שניצח את הליו ב-1951, הוא אחת ההתקפות הקלאסיות ביותר מהסייד קונטרול. הפוזיציה שאין לה נקודות נתנה לנו את אחת ההכנעות המפורסמות בספורט.

למה דווקא הסייד הוא הפוזיציה החשובה

ב-16 שנות הוראה הגעתי למסקנה שקצת מרגיזה מתאמנים חדשים: אם הייתי צריך לבחור פוזיציה עליונה אחת ללמד מתאמן ג'יו ג'יטסו בשנה הראשונה שלו, הייתי בוחר בסייד ולא במאונט. (וזו דעה אישית. תוכנית גרייסי קומבטיבס, למשל, פותחת דווקא במאונט) יש לזה שלוש סיבות.

הסיבה הראשונה היא תדירות. בגוגיטסו, רוב מעברי הגארד הבסיסיים נגמרים בסייד, לא במאונט ולא בגב. והקרב על הגארד הוא המצב שתהיה בו, למעלה או למטה, הכי הרבה באימונים של השנה הראשונה. מי שלא יודע להחזיק את הסייד מאבד את כל העבודה של המעבר בשנייה שהוא מגיע.

הסיבה השנייה היא יציבות. במאונט אתה יושב גבוה, ומי שמתחתיך יכול להרים את האגן ולנסות לזרוק אותך מעל הראש או הצידה. בסייד אתה נמוך, רחב, והמשקל שלך מפוזר על החזה שלו. קשה לגלגל מישהו שהבסיס שלו פרוש על המזרן. (אז למה המאונט מדורג גבוה יותר? כי ממנו יש יותר התקפות, ומתחת לסייד קל יותר להחזיר גארד מאשר מתחת למאונט.)

הסיבה השלישית היא שהסייד הוא צומת. ממנו עולים למאונט, ממנו עוברים לברך על הבטן, ממנו מגיעים לצפון-דרום, וממנו לוקחים את הגב כשהיריב מסתובב כדי לברוח. מי ששולט בסייד שולט בכל הכבישים שיוצאים ממנו.

יש משפט שמיוחס לקרלסון גרייסי, בנו של קרלוס ואחיינו של הליו, מאמן אגדי שהיה ידוע בכך שלא היה לו פילטר:

"אתה יודע אלף תנועות, ואתה גרוע בכל אחת מהן." (במקור: "You know a thousand moves and you suck at every one of them.")

אני חושב על המשפט הזה בכל פעם שמתאמן מראה לי בהתלהבות הכנעה חדשה שראה ברשת. אני שמח בשבילו. באמת. ואז אני שואל אם הוא יכול להחזיק אותי בסייד דקה אחת. התשובה, בדרך כלל, מסבירה למה הוא צריך את ההכנעה החדשה פחות ממה שהוא חושב.

איך מחזיקים סייד קונטרול

יש הבדל עצום בין לשכב על מישהו לבין להחזיק אותו. מתחילים שוכבים. מתאמנים ותיקים מחזיקים. וההבדל הוא בעיקר מיקום של שלושה דברים: הראש שלו, האגן שלו, והמשקל שלך.

לשלוט בראש, לשלוט באדם

הכלל הראשון שאני מלמד הוא שהגוף הולך לאן שהראש הולך. אם הראש של היריב חופשי להסתובב לכיוון שלך, כל הגוף שלו מסתובב אחריו, הוא משחיל ברך, ומתחיל לברוח. לכן היד הקרובה שלך עוברת מתחת לראש שלו, צמוד לצוואר, והכתף שלך לוחצת על הלסת שלו כך שהוא מסתכל הצידה, הרחק ממך. זה לא נעים לו (וזה בכוונה), אבל העיקר הוא שהוא לא יכול לפנות אליך.

בבלוג על טעויות של מתחילים בג'יו ג'יטסו כתבתי שאם אתה לא מבין למה היד צריכה להיות מתחת לסנטר בסייד, תשאל. אז הנה התשובה, בלי לשאול: מי ששולט בראש, שולט בכיוון.

לחסום את האגן

הראש הוא חצי מהסיפור. החצי השני הוא האגן. היריב בורח מסייד בעיקר בתנועות אגן: הוא דוחף אותך ממנו, מזיז את הירכיים החוצה ומשחיל ברך. לכן היד השנייה שלך נצמדת לירך שלו וחוסמת אותה, והברך הקרובה שלך צמודה לאגן שלו, בלי רווח. הראש ממוקם, האגן חסום, ועכשיו כל מה שהוא יכול לעשות הוא לנשום. בקושי.

המשקל על החזה שלו, לא על המזרן

זו הטעות שאני רואה הכי הרבה: מתאמן שעומד על הברכיים ועל קצות האצבעות, גבוה, כל המשקל שלו על המזרן, ונוגע ביריב בערך כמו שמפה נוגעת בשולחן. מי שלמטה לא מרגיש כלום, ויש לו את כל המרחב שבעולם לעבוד.

הסם קילוס מתחיל כשאתה מעביר את המשקל אל היריב. הרגליים שלך רחבות ורפויות, כמעט עצלות, והחזה שלך שוקע לתוך החזה שלו. ככה מתאמנת של 55 קילו מרגישה כמו מאה. כל גרם שלה עובד.

ועוד עיקרון אחד, כמו במאונט: לא נלחמים בתנועה שלו. כשהוא דוחף, אתה זז. כשהוא מרים את האגן, אתה מחליף זווית. הסייד הוא לא קיר. הוא שמיכה כבדה, שתמיד נופלת בדיוק על המקום שבו היריב מנסה לנשום.

שלוש וריאציות שכדאי להכיר

• סייד רגיל: חזה על חזה, בניצב, יד מתחת לראש ויד ליד האגן. הבסיס של הכול.

• קסה גטמה (Kesa Gatame, או Scarf Hold): אתה יושב צמוד לצד שלו, חובק את הראש שלו ונועל את הזרוע הקרובה. הגרסה הג'ודואית, חזקה מאוד ונוחה למי שמחזיק, אבל קל יותר לגלגל אותך מעליו לכיוון הראש שלו. אגב, בג'יו ג'יטסו העמדה הזו לא מומלצת כי היא למעשה חביקת ראש.. וכל מי שעושה ג'יו ג'יטסו יותר מיומיים יודע שאחיזת ראש היא אחיזה חלשה כי כל הגוף חופשי. תפוס לי את הראש מסייד ותמצא אותי דיי מהר על הגב שלך.

• צפון-דרום (North-South): אתה מסתובב כך שהראש שלך מעל הבטן שלו והחזה שלך על החזה שלו, הפוך. מעולה למעבר בין צדדים ולחניקות ולבריחים מסוימים.

אין צורך להכיר את שלושתן בשבוע הראשון. צריך להכיר אחת היטב. (קרלסון היה מאשר.)

מה עושים מהסייד קונטרול

ברגע שהסייד יציב, ורק אז, מתחילים לחפש. בגדול יש שני סוגים של מהלכים: מעברים להכנעות, ומעברים לפוזיציות טובות עוד יותר.

הכנעות קלאסיות מהסייד, שכל מתאמן גיוגיטסו ברזילאי לומד בשנה הראשונה:

• אמריקנה (Americana): היד שלו על המזרן, כפופה בזווית ישרה וכף היד למעלה, ליד הראש, ואתה מסובב אותה כמו מפתח. אותו בריח כתף שהסברתי בבלוג על המאונט, רק מהצד.

• קימורה (Kimura): בריח הכתף ההפוך. כף היד שלו יורדת לכיוון האגן, ואתה מסובב את היד מאחורי הגב שלו. כן, זה הבריח מהסיפור של 1951. (את שני הבריחים אפשר לעשות גם על היד הקרובה וגם על הרחוקה. מה שמבדיל ביניהם הוא כיוון הסיבוב.)

• בריח מרפק (Armbar): כשהוא דוחף אותך עם יד ישרה כדי ליצור מרחק, אתה מסתובב סביב הראש שלו ולוקח את היד שהוא הגיש לך.

ומעברים לפוזיציות:

• למאונט: מחליקים ברך על הבטן שלו ומתיישבים. בבלוג על המאונט הסברתי למה הרגע הזה מסוכן, ולמה מנטרלים קודם את הברכיים שלו.

• לברך על הבטן (Knee on Belly): קמים, מעבירים את הברך לבטן שלו, ומשאירים את הרגל השנייה בחוץ. פוזיציה ניידת, כואבת לו, ושימושית מאוד כשצריך לקום מהר.

• לגב: כשהוא מסתובב על הבטן כדי לברוח, הוא נותן לך את הגב. ומי שמחזיק סייד טוב מוכן לזה מראש.

הכלל שמחבר את כל זה הוא כלל ה-Position Before Submission: לא עוזבים פוזיציה שעובדת בשביל הכנעה שאולי תעבוד. אם תיתן לסייד שלך לעבוד, ההכנעות יגיעו אליך. אם תרדוף אחריהן, הן יברחו, ואיתן הפוזיציה.

איך יוצאים מסייד קונטרול

ועכשיו לצד השני, שבשנה הראשונה תבלה בו הרבה יותר זמן משתרצה. מתחת לסייד קונטרול של מתאמן ותיק, הדקות עוברות לאט מאוד. בבלוג על דאנינג-קרוגר והתקדמות בחגורות סיפרתי על תלמיד שאמר לי "אני לא יודע מה לעשות כשמישהו מחזיק אותי בסייד". כל מי שהתאמן אי פעם בגוגיטסו עבר את זה. השאלה היא רק כמה זמן.

החדשות הטובות: יוצאים מסייד. גם מתחת למישהו כבד. בתוכנית גרייסי קומבטיבס (Gracie Combatives), תוכנית היסוד של אקדמיית גרייסי, יש כמה שיעורים שלמים שמוקדשים רק ליציאה מהסייד, ובהם יציאת שרימפ/אגן, יציאת מרפק ויציאות מנעילת ראש. הסיבה פשוטה: זה אחד המצבים שהכי סביר שתמצא את עצמך בהם, באימון וגם מחוצה לו.

מסגרות: לפני הכול, מקום לנשום

הדבר הראשון שעושים מתחת לסייד הוא לא לברוח. הוא לבנות מסגרות (Frames). האמה שלך (החלק שבין המרפק לכף היד) נשענת על הגרון או על עצם הבריח של מי שלמעלה, היד השנייה על האגן שלו, והמרפקים צמודים לגוף שלך. המסגרת לא דוחפת אותו. היא שומרת על מרחק, כך שהוא לא יכול לשקוע עליך עוד יותר. זה ההבדל בין עצמות לשרירים: שרירים מתעייפים, עצמות לא.

שרימפ והחזרת גארד

עם המסגרות במקום, אתה מזיז את האגן החוצה בתנועה שנקראת שרימפ (Shrimp), כמו שרימפס שמתכווץ אחורה, או הוצאת אגן (hip escape). נפתח מרחק קטן בין הירכיים שלך לגוף שלו, ודרכו אתה משחיל ברך, ואחר כך רגל, ומחזיר אותו לגארד שלך. מהמקום הכי לחוץ על המזרן, חזרה למקום שממנו אפשר לעבוד.

גשר ושינוי כיוון

כשהוא לוחץ חזק מדי לכיוון אחד, אתה מרים את האגן בגשר חד, לא כדי לזרוק אותו (זה כמעט אף פעם לא עובד מול מישהו כבד) אלא כדי לגרום לו להגיב. הוא לוחץ בחזרה, ובשנייה הזאת נפתח לך החלון לשרימפ לצד השני. גשר, תגובה, תזוזה. ככה עובד ג'וג'יטסו טוב מלמטה: לא בכוח, בתזמון.

לזרום, לא להילחם

יש משפט מפורסם של היקסון גרייסי, בנו של הליו ואחד הלוחמים הגדולים של המשפחה, שנאמר בסרט התיעודי "Choke" מ-1999. ארבע מילים באנגלית:

"זרום עם התנועה." (במקור: "Flow with the go.")

זה נשמע כמו היפוך של "Go with the flow", אבל זה לא היפוך מקרי. הכוונה ברורה: אל תילחם בכוח שבא אליך. תזוז איתו, ותשתמש בו. מתחת לסייד זה ההבדל בין מתאמן שנשחק עד שהוא טופח (מכה קלה על היריב או על המזרן, הסימן לכניעה) לבין מתאמן שמחכה, נושם, וזז בדיוק ברגע שבו מי שלמעלה מעביר משקל. הוא יוצא דרך הפתח שהיריב פתח בעצמו.

סייד קונטרול ברחוב: מה שונה מהמאונט

בגרייסי ג'יו ג'יטסו אנחנו תמיד שואלים את אותה שאלה: מה קורה כשאין שופט, אין נקודות, ומישהו מנסה לפגוע בך?

מלמעלה, הסייד הוא פוזיציה מצוינת להגנה עצמית. אתה שולט באדם אחד, המשקל שלך עליו, והאגרופים שלו מלמטה כמעט חסרי כוח. ויש לסייד יתרון אחד על המאונט שקל לפספס: ממנו הרבה יותר קל לקום. הברך לבטן, עמידה, ואתה כבר על הרגליים. ומול כמה תוקפים או מול נשק, לקום ולהתרחק זו המטרה. תמיד.

מלמטה, הסייד פחות מסוכן מהמאונט במכות, כי מי שלמעלה צמוד אליך ולא יכול להניף אגרוף חופשי. אבל יש לו כלים אחרים: ברכיים, מרפקים, ומשקל שמקשה לנשום. ויש עוד מצב, שכל מי שראה פעם קטטה מכיר: מישהו תופס בנעילת ראש בעמידה, שניהם נופלים, והוא נוחת מעליך מהצד, עדיין נועל את הראש. זו בעצם וריאציה של קסה גטמה, ולא במקרה תוכנית גרייסי קומבטיבס כוללת יציאות מנעילת ראש בסייד. זו הסיבה שאנחנו מלמדים יציאות מהסייד כבר בשבועות הראשונים, ולא רק כטכניקת ספורט. הרחבתי על ההיגיון הזה במדריך למה הגנה עצמית בג'יו ג'יטסו עובדת.

טעויות נפוצות, משני הצדדים

הטעויות בסייד קונטרול חוזרות אצל כמעט כל מתאמן ג'ו ג'יטסו חדש, ולכן כדאי להכיר אותן מראש.

מלמעלה:

• ממהרים. מגיעים לסייד ועוזבים אותו לפני שהתייצבו, למאונט או להכנעה. היריב מכניס ברך, והסייד הפך לגארד.

• עומדים גבוה. המשקל על המזרן ולא על היריב, ומי שלמטה מקבל מרחב בחינם.

• שוכחים את הראש. הראש שלו חופשי להסתובב אליך, ואחריו כל הגוף.

מלמטה:

• דוחפים עם ידיים ישרות. זה אינסטינקט, וזה נותן לו בריח מרפק, וכשהיד מתקפלת, גם קימורה ואמריקנה. (ראיתי את זה אלפי פעמים, ואני עדיין מתכווץ.)

• שוכבים שטוח על הגב ומחכים. כל שנייה בלי מסגרות היא שנייה שבה מי שלמעלה שוקע עוד קצת.

• מסתובבים על הבטן כדי לברוח. זה מרגיש כמו בריחה, אבל זה נותן את הגב, הפוזיציה הגרועה ביותר שיש.

• מחזיקים את הנשימה. נשמע מצחיק, עד שאתה מגלה שעשית את זה דקה שלמה.

למה הסייד הוא לא רק של הכבדים

"מאה קילו" נשמע כמו פוזיציה של אנשים גדולים. זה נכון רק בחלקו.

מלמעלה, משקל עוזר, ברור. אבל סייד טוב בנוי על זווית ועל מיקום, לא על קילוגרמים. מתאמנת קלה שיודעת לשלוט בראש ולחסום את האגן יכולה להחזיק מתאמן כבד ממנה, ולפעמים גם לסיים מהסייד. לא בכל ספארינג, אבל מספיק פעמים כדי שזה יפסיק להפתיע.

ומלמטה? שם הסיפור חשוב עוד יותר. מי שקל יותר יבלה יותר זמן מתחת לסייד, כי זה המקום שאליו אנשים גדולים מגיעים באופן טבעי. מסגרות, שרימפ וגשר הן בדיוק הטכניקות שנבנו בשביל זה: עצמות במקום שרירים, תזמון במקום כוח. באקדמיה שלנו בתל אביב קבוצת הנשים היא הגדולה בישראל, ונשים הן כשלושים אחוז מהמתאמנים. אחד הרגעים שאני הכי אוהב לראות הוא היציאה הראשונה של מתאמנת חדשה מתחת לסייד של מתאמן כבד ממנה בעשרים קילו. היא לא דחפה אותו. היא פשוט כבר לא הייתה שם כשהוא חיפש אותה. (על הצד הזה כתבתי במדריך הגנה עצמית לנשים בתל אביב.)

זה המבחן שהליו גרייסי השאיר לנו, והוא המבחן של כל שיעור גיגיטסו אצלנו: אם טכניקה לא עובדת לאדם הקטן מול הגדול, היא לא נכנסת לשיעור.

איך מתחילים ללמוד סייד קונטרול בתל אביב

אי אפשר ללמוד סייד קונטרול מקריאה. צריך להרגיש מישהו מנסה לברוח ממך ולגלות שהוא לא מצליח, או להרגיש את המאה קילו מלמעלה ולמצוא, בפעם הראשונה, את הזווית שבה הם נעלמים.

באקדמיה שלנו בתל אביב, מתאמנים חדשים פוגשים את הסייד כבר בשבועות הראשונים, משני הצדדים. מתרגלים בזוגות, מול שותף שיודע שאתה חדש, ובהדרגה מוסיפים התנגדות. ובשלב מסוים מגיע ספארינג עמדתי: מתחילים בסייד, לאחד יש משימה להחזיק ולשני משימה לצאת. בלי הכנעות. רק הפוזיציה. זה אולי התרגיל הכי פחות זוהר שלנו, וזה גם התרגיל שהכי משנה מתאמנים.

לא צריך להגיע בכושר, וגם לא צריך ניסיון קודם. ובכל רגע אפשר לטפוח, והפרטנר עוזב מיד. אף אחד לא נמחץ אצלנו באימון הראשון. אם אתה רוצה לדעת מה מחכה לך, כתבתי מדריך שלם על מה באמת קורה באימון ראשון בג'יו ג'יטסו.

ואם אתה משווה בין אקדמיות של ג יו ג יטסו, נסה לשאול שאלה אחת: כמה זמן מקדישים לפוזיציות, וכמה להכנעות. התשובה תגיד לך הרבה על המקום. אצלנו, אצל מישהו אחר, זה לא משנה.

האקדמיה הישראלית לג'יו ג'יטסו ברזילאי ו-MMA נמצאת ביצחק שדה 29 בתל אביב. כל הפרטים על השיעורים והמדריכים נמצאים בעמוד ג'יו ג'יטסו ברזילאי בתל אביב. לתיאום אימון ניסיון, שלח הודעת וואטסאפ למספר 055-9212-431 (הודעה, לא שיחה).

שאלות נפוצות על סייד קונטרול

מה זה סייד קונטרול בג'יו ג'יטסו?

סייד קונטרול הוא מצב שבו היריב שוכב על הגב, אתה כבר עברת את הרגליים שלו, והחזה שלך מונח על החזה שלו מהצד, בניצב. זו אחת הפוזיציות השולטות בג'יו ג'יטסו ברזילאי: מי שלמעלה שולט בראש ובאגן של היריב, ומי שלמטה צריך לבנות מסגרות כדי לנשום ולברוח. בעברית קוראים לה גם שליטה צדדית, בפורטוגזית Cem Quilos, כלומר מאה קילו, ובאקדמיית גרייסי Side Mount.

כמה נקודות שווה סייד קונטרול בתחרות?

לפי חוקי ה-IBJJF, לסייד קונטרול אין ניקוד משלו. מי שעובר גארד ומחזיק סייד קונטרול שלוש שניות מקבל 3 נקודות על מעבר הגארד. מעבר מהסייד לברך על הבטן שווה 2 נקודות, ולמאונט 4. בג'ודו, לעומת זאת, החזקה של 20 שניות בהצמדה מהצד היא ניצחון מלא, וגם חמש שניות כבר שוות ניקוד.

איך מחזיקים סייד קונטרול מול יריב חזק?

מחזיקים סייד קונטרול במיקום ולא בכוח: שולטים בראש של היריב כך שהוא מסתכל הרחק ממך, חוסמים את האגן שלו עם היד או הברך, ומעבירים את המשקל אל החזה שלו במקום אל המזרן. כשהוא זז, משנים זווית ולא נלחמים בתנועה.

איך יוצאים מסייד קונטרול?

קודם בונים מסגרות: האמה (החלק שבין המרפק לכף היד) על הצוואר או עצם הבריח של מי שלמעלה, יד על האגן שלו, ומרפקים צמודים. אחר כך מזיזים את האגן החוצה בשרימפ, משחילים ברך ומחזירים גארד. כשהוא לוחץ חזק לכיוון אחד, גשר חד יגרום לו להגיב ויפתח חלון לתזוזה.

מה ההבדל בין סייד קונטרול למאונט?

במאונט אתה יושב על היריב, פנים מול פנים, עם ברך משני צידי הגוף שלו. בסייד קונטרול אתה שוכב עליו מהצד, בניצב. המאונט מעניק יותר אפשרויות תקיפה ושווה 4 נקודות בתחרות. בסייד קשה יותר לגלגל את מי שלמעלה, אבל קל יותר למי שלמטה להחזיר גארד. הסייד משמש גם כצומת למאונט, לברך על הבטן ולגב.

האם סייד קונטרול עובד בהגנה עצמית?

כן. מלמעלה הוא מאפשר לשלוט באדם אחד, וממנו קל יחסית לקום ולהתרחק. מלמטה הוא פחות חשוף לאגרופים מהמאונט, אבל המשקל והברכיים של מי שלמעלה מסוכנים. בגרייסי ג'יו ג'יטסו לומדים לצאת ממנו, כולל מנעילת ראש שנגמרת על הקרקע, כבר בשבועות הראשונים. מול כמה תוקפים או מול נשק, המטרה היא לקום ולהתרחק.

האם מתאמנים קלים יכולים להחזיק סייד קונטרול?

כן. סייד קונטרול טוב בנוי על שליטה בראש ובאגן ועל העברת משקל נכונה, לא רק על קילוגרמים, ולכן מתאמנות ומתאמנים קלים יכולים להחזיק אותו גם על יריבים כבדים. היציאה מהסייד חשובה להם עוד יותר. באקדמיה הישראלית לג'יו ג'יטסו בתל אביב לומדים את שני הצדדים כבר בשבועות הראשונים.

שורה תחתונה: הקומה שבאמצע

הסייד קונטרול לא יופיע בהיילייטס של אף תחרות, ואף אחד לא מצלם אותו לאינסטגרם. ובכל זאת, הרבה מאוד קרבות בג'יו ג'יטסו עוברים דרכו, ורוב מעברי הגארד הבסיסיים נגמרים בו.

אז בפעם הבאה שתעבור גארד באימון גיוגיטסו, ותרגיש את הדחף לטפס מיד למאונט, תעצור. תשקע. תשלוט בראש. תחסום את האגן. ותיתן לו להרגיש את המאה קילו, גם אם אתה שוקל שישים.

נתראה על המזרן,

פרופסור איתי ליבוביץ

האקדמיה הישראלית לג'יו ג'יטסו ברזילאי ו-MMA, יצחק שדה 29, תל אביב